אוסטאופורוזיס מחלה או תהליך טבעי של החיים?

אני ממשיכה להיות סרבנית תרופות, הנה כי כן כבר כמעט 30 שנים שאני מוגדרת סובלת מאוסטאופורוזיס (???) הגם שזו המצאה של הרפואה המודרנית, כי לראיה אינני סובלת בכלל, גילי שבינתיים עבר כבר 75, ואני עדיין זקופה וגמישה... (בעברי רקדנית בלט) בחיי לא חוויתי לא כאב גב, לא צוואר, רגליים או חס וחלילה כתפיים, הכי ענייני זה שמעולם לא היה לי שבר... אף על פי כן המדע מתעקש לטעון שאני כביכול חולה ללא שום סימפטומים של הפרעה. לטעמי ירידה בצפיפות העצם היא תופעה טבעית, על אף שמאז שנבדקתי לראשונה ועד היום אני על אותו קו רצף שלא השתנה, כל הזמן -3.3 שזהו רצף האוסטאופורוזיס. כך כבר 28 שנים. אני טוענת שניתן לכאורה לאבחן מחלה סמויה 5 שנים מראש אבל לרדוף אותי לאורך כמעט 30 שנים ולטעון שאני חולה (???), נראה לי שהמדע טועה, שכל התיאוריות על האוסטאופורוזיס הן הנחות עבודה לא מוכחות... על כל הנגזר מכך.

בסוגיה תמוהה זו ניראה לי שהמדע פשוט המציא מחלה, העובדה היא שצפיפות עצם נמוכה תיתכן כתכונה טבעית וללא שום הפרעות שלד. .. לא כל פרמטר שנכון לגבי פלוני תמיד נכון בהשפעתו גם לגבי אלמוני, הרי אילו בכל השנים הללו הייתי נוטלת הורמונים, היום הייתי כפופה וחולה... אין בכלל ויכוח שתרופות והורמונים באו לצורך טיפול ומניעה, ולא למטרת התאמת נבדקים למשבצת שמישהו המציא.... אין שום הוכחה שצפיפות עצם נמוכה מזיקה לאדם, אך זאת ככול שאין לו מחלות רקע.

במחקר בוויקירפואה נטען ע"י החוקרים שבניגוד להנחת העבודה באופן שאין להם הסבר, נשים עם צפיפות עצם הנמוכה ממינוס שלוש, משום מה לא עולות בסטטיסטיקה של השברים.... העובדה היא שאינכם עושים אבחנה בין מחלות או הפרעות שלד, לבין נשים שלהן צפיפות עצם נמוכה, זו תיתכן גם כתכונה מולדת, לראיה אינן חולות. אני גם דוחה את הטענה שעל פי הסטטיסטיקה נשים דקות גזרה בדרך כלל "סובלות" מחוסר סידן. מן הסיבה הפשוטה שאין לקבל את התפיסה שנשים דקות גזרה נולדו כולן פגומות (??) נכון יותר לקבל שזה הטבע, או הנורמאלי שלהן ולא כולן נולדו פגומות.... מחוסר זמן לא מצרפת כרגע עדות מהמחקר

כבוד ד"ר ילנה סגל, אין סטטיסטיקה או מחקר שמצגים מצב על פיו נשים קטנות נוטות לשבור את עצמותיהן ביתר מכלל האוכלוסייה, גרסתך טענת סרק.. לא זו אף זו, אין בספרות הרפואית עד לפני כדור וחצי בערך, שכלל הנשים שוברות או מועמדות לשבור את עצמותיהן. מה שקרה הוא שהמדע המציא "מחלה" והדביק בה את כל אוכלוסיית העולם, מן הסיבה הפשוטה שהירידה בצפיפות העצם אינה מחלה אלא תופעת החיים.... זו אינה מחלה של הדור האחרון, כפי שהרופאים מנסים להצדיק את עצמם, זוהי תופעת הטבע של אוכלוסייה מתבגרת ניתן למצוא אתה אפילו במומיות החנוטות שנמצאו במצריים..... אגב, כמו שגם עור הפנים שלנו לא נותר מתוח על כנו כמו שהיה בגיל 25.... דחילק לא כל הנשים חולות, ואין אישה שצפיפות העם שלה לא יורדת עם השנים.... עיסוקי טיפול בחולים, יש לי שתי מטופלות עם מחלה שמוגדרת "אוסטאופורוזיס" לשתיהן צפיפות עצם כפולה מזו שיש לי, האחת שוברת את עצמותיה מכל מכה או תזוזה לא רצונית, השנייה סובלת מגב שהתעקם באופן נוראי (לא אתבטא) ובעוד שלי צפיפות עצם בקרקע, ואני זקופה ובחיי לא חוויתי כאב גב, לא רגליים, לא כתפיים, לא צוואר וכדומה. אני באה לטעון שמדד צפיפות העצם אינו מלמד על מחלה, או לא מצביע על חולי, אלא הפרעות שלד אחרות, אני מוכנה להיבדק על טוהר גרסתי ואם לא העדתי אמת אעמוד לדין פלילי.

בא לי להוסיף, בראייתי, אין חטא נורא יותר לציבור הנשים משיטתכם כביכול בשם הרפואה המונעת להיטפל לנשים בריאות ולספר להן שהן חולות במחלת הידלדלות העצם ורק לא מרגישות..... ואז לדחוף בהן הורמונים ולטעון שכביכול מנעתם מהן אסון. (???) אז, לא דובים ולא יער, ירידה בצפיפות העצם אינה מדד למחלה זוהי תופעת טבע נורמלית או של החיים. מה גם שמוכח מדעית שעצם צפופה שבירה יותר מעצם טבעית. כידוע לך היטב מקרה או אירוע שלא התרחשו אינם ניתנים למדידה כי אין הוכחה שהיו מתרחשים...... למעט הנחה מסוג "הנחת עבודה" כי נדמה לבעלי האינטרס שאולי היה קורה, והרי זהו האינטרס המובהק שלהם.... משכך אני טוענת שגרסת המדע שתרופות הביפוספונטים מנעו 80% שברים- זהו עורבא פרח. כי אין שום הוכחה שהיה קורה או מתרחש שבר....היה בריא יותר אם לא הייתם מפטמים את כלל אוכלוסיית הנשים ברעל ההורמונלי הזה....... ארשה לעצמי לספר שאני מתויגת כ"סובלת מאוסטאופורוזיס" כבר 28 שנים, (לא רק שאני לא סובלת מדובר בהיטפלות גסת רוח של המדע אליי) מעולם לא היה לי שבר ולא חוויתי סבל עצמות כלשהו, זקופה וגמישה במיוחד, ומה שמרגיז את הרופאים זה שאני בוחלת בניסיון שלהם לפטם גם אותי בתרופות המוזרות שהמדע משווק לציבור הנשים במטרה להצילן משברים שלכאורה היו מתרחשים לראיה רק בדמיונם של בעלי האינטרס, שהם היצרנים והמשווקים, אבל לא בשום מציאות.... אין שום הצדקה לתרופות שאת מפטמים בהן את רוב הנשים... יום אחד התווכחתי עם רופא מקופת חולים "מכבי", הוא טען שאמנם אני לא חולה אבל בסיכון מוגבר בגלל שאם אפול אזי עשויה ללקות בשבר. שאלתי אותו "למה שאפול?" והוא ענה לי "למשל אם יהיה בור בכביש" (???) אינני מכירה מחלה בשם "בור בכביש" שמצדיקה נטילת תרופות... ובמחשבה שניה אני סבורה שאם קיים סיכון שכזה "בור בכביש" וככול שזהו סיכון ממשי, הפתרון ההגיוני, בראייתי הבלתי מלומדת, זה לפנות לראשות המקומית ולהתריע על הסיכון המוגבר למשתמשים בדרך, ולתבוע מהראשות העירונית לטפל במפגעים בדרך. ..... לפני מספר חודשים נפגעתי במדרכה ליד ביתי, מרוכב אופניים שלכאורה דרס אותי, כלומר פגע בי, לא רק שנפלתי וגם הוא נפל ונלקח לבית חולים עם שבר כנראה בקרסול (לא יכול היה ללכת) והגם המכה החזקה שחוויתי וכאב שליווה אותי כמעט חודש ימים, לטעמי לא קרה לי שום שבר, או אם קרה נירפא מעצמו. ..... ומה כבודה סבורה? שאילו נטלתי מן ההורמונים המשונים שמא אז התאונה הייתה נמנעת? עורבא פרח.