נטיה משפחתית לאוסטאופורוזיס
דיון מתוך פורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס
שלום, סבתי ז"ל סבלה בגיל מבוגר מאוסטאו' חמור והיא ננמכה מאוד ואף פיתחה גיבנת. אמי שתיבדל לחיים ארוכים בתחילת שנות השבעים עכשיו, סובלת מאוסטאו' חמור וגם היא ננמכה ופיתחה גיבנת ואף שברה עצם פה ושם (שכבר נרפאו והתאחו). בגלל הנטיה הגנטית, אני מנסה למצוא דרך שתעזור. למרות שאני נוטלת סידן דרך קבע (אני בת 45) נאמר לי לא פעם ע"י רופא, שמה שבאמת מגן על נשים מבריחת סידן קשה הם ההורמונים. לפיכך אני שוקלת שבבוא הזמן אטול טיפול הורמונלי. ברור לי שיש דעות לכאן ולכאן ואשמח לדעת איזה סוג מומלץ ומה הסיכונים (אם יש) ומה כדאי. תודה, ענת
לענת שלום רב, כדי למנוע התפתחות אוסטיאופורוזיס, מומלץ: א.- להקפיד על צריכה יומית של סידן 1200 מג ממזון ותוספים יחד. ב.- לבצע בדיקת ויטמין D, ולתקנה בעזרת נטילת תוספים, במידה ונמוכה מ- 30 ng/ml או 75 nmol/l, תלוי במעבדה. ג.- להקפיד על פעילות גופנית סדירה, לפחות 30 דקות 3 פעמים בשבוע. ד. הורמונים נשיים מורידים סיכון לשברים אוסטיאופורוטיים ב- 50 %, זה נכון. אך בהתחשב בנזקים שבטיפול זה (עליה בסיכון סרטן שד, פקקת ורידים) טיפול תחליפי בהורמונים נשיים מומלץ רק לנשים עם תופעות גיל המעבר. בברכה, ד"ר ילנה סיגל
מנהל פורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס
