סידן

דיון מתוך פורום  בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס

01/03/2007 | 00:51 | מאת: טל

שלום סבתי סובלת משברים בשתי חוליות ומאוסטופורוזיס. היא מרותקת לבית (בת 84) ואינה מקבלת כל טיפול בעניין. ביקשתי לעשות לה בדיקות של ויטמין די ויצא 12. בנוסף גם את כדורי הסידן בקושי בולעת בשל אכלזיה ועצירות (זה מגביר עצירות מה שגם ככה סובלת ממנו מאוד). לאחרונה קניתי לה רק כדורי סידן (מבית מרקחת בכפר סבא). אבל איני יודעת באיזה מינון לתת לה. אני יודעת שכשיש חסר רציני צריך לתת כמות גדולה בבת אחת ואחכ את הכמותה רגילה (ממקרה משפחתי אחר) כאמור היא מרותקת לבית ואין אפשרות להתחיל בבדיקות דם ורופאים בנושא. לגבי סידן - יאני אודה להמלצה על סידן שאינו מיועד ככדור לבליעה מלבד קלצ'יצ'ו - כדור אחר למציצה (כי זה לא עושה לה טוב בקיבה, משהו בבאחד המרכיבים) או אבקה לערבב בממרח או גבינה או מים? תודה טל

01/03/2007 | 00:54 | מאת: טל

משהו קטן ששכחתי. היא נוטלת הרבה לוסק ופמוטידין (לפחות 3 פעמים ביום במשך שנים). קראתי באחתה הודעות למטה שזה מפריע לספיגת הסידן. אז איך עוקפים את זה? אמורים לשתות מינונים כפולים של סידן או לקחת סידן בשעות מסוימות לאחר נטילת הלוסק, אודה על הכוונה. טל

שלום רב, א.- בכל מקרה מומלץ לבצע בירור ולשלול סיבות לאוסטיאופורוזיס משנית, כי הטיפול יכול להיות שונה, בהתאם לסיבה. ב.- ניתן להגיע לצריכת סידן יומית של 1200 מג (בתנאי שרמת סידן בדם תקינה! במידה והיא גבוהה- לא נותנים תוספי סידן!!) עם אוכל בלבד או בעזרת תוספים. אם התוספים גורמים לעצירות- צריך להוסיף לתפריט דברי חלב ומאכלים אחרים אשירים בסידן. ג.- ניתן לרסק כל כדור סידן ולקחת אותו עם מים. ד.- מינון ויטמין D צריך להגיע ל- 2000 יחידות בינלאומיות ליום, במנה אחת, שנלקחת עם ארוחת בוקר. בברכה, ד"ר ילנה סיגל

01/03/2007 | 08:58 | מאת: מידע חשוב

סידן הוא המינרל הנמצא בכמות הרבה ביותר בגופנו. 99 אחוזים מרמת הסידן נמצאים בעצמות ובשיניים. מרבית המחקרים הוכיחו כי קליטתו של סידן ציטרט טובה בהרבה מסידן קרבונט. סידן קרבונט סופג בקיבה את חומצת הקיבה, עובדה הגורמת לאי פרוק חלבונים. כמו כן סידן קרבונט יכול לגרום לאבני מרה, עצירות ומשקעי סידן הגורמים לגושים בשדיים. צורות אחרות של סידן שאינן מוצלחות כל כך הם סידן מצדפות, גלוקונאט, די קלציום פוספאט וטרי קלציום פוספאט. סידן חיוני לספיגת המינרלים והויטמינים הבאים: ויטמין A, C, D, E וכן זרחן ומגנזיום. סידן עוזר בספיגת ויטמין B12, הסידן נדרש לפעילות אנזימטית. 20 עד 30 אחוזים מהסידן נספג בדם. הסידן נספג במעיים הדקים נספג מחדש בכליות ומופרש בשתן ובזיעה. תכונות הסידן: סידן נקשר לשמנים וכולסטרול עוזר בהורדת כולסטרול. כמו כן נקשר הסידן לאוקסלטים במעיים ומונע יצירת אבני כליה. הסידן נדרש למניעת אוסטאופרוזיס, לקרישת הדם, להעברת מסרים בתאי העצב, לפעילות השרירים להורדת לחץ דם ועוד. במחקר מוצלב עיור מתן סידן במינון מוגבר 1200 מ"ג ליום עזרה בצמצום פוליפים במעיים. חיוני לקצב לב סדיר. נדרש למניעת התכווצויות שרירים. שומר על חדירות ממברנות התאים. עוזר לשמירת בריאות העור. מונע ספיגת עופרת בעצמות. מתאים לטיפול במצבים: אוסטאופרוזיס, במצבי חוסר בצליאק לחץ דם בהריון, תופעות טרום וכאבי מחזור חודשי, רככת, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, מחלות חניכיים, אבני כליות, כאבי ראש, טרשת נפוצה, הריון, סטרס, עצבנות, אלרגיות, אלכוהליזם, רעילות מאלומיניום עופרת ומקדמיום, אסטמה, ציפורניים שבירות, מחלות לב, עייפות כרונית, דלקת מעיים, דיכאון, גדילה, התכווצויות שרירים. מינון מומלץ: הכמות היומית המומלצת על ידי האקדמיה המדעית למדעים לאנשים בגילאים 19 עד 50 היא 1000 מ"ג סידן. לאנשים מעל גיל 51 ההמלצה היא 1200 מ"ג. לקיחת סידן בכמויות קטנות במהלך היום אפקטיבית יותר. תופעות לוואי : נפיחות גזים ועצירות אלה תופעות הלוואי המדווחים לעיתים על ידי אנשים הנוטלים סידן. נטילת כמות מופרזת של סידן עשויה לגרום לבלבול, הגברת רגישות לאור, הגברת צמא, בחילות, הקאות, כאבי עצמות, דיכאון, קצב לב לא סדיר, השתנה מוגברת, גרוד בעור. לא מומלצת נטילה של סידן לאנשים הסובלים מהיפרפאראטירודאיזם. כמו כן מומלץ לאנשים הסובלים ממחלה כרונית של הכליות להתייעץ עם המטפל.. נטילת סידן ללא מגנזיום יכולה לגרום להיווצרות משקעי סידן על דפנות כלי הדם. מחסורים עשויים להתבטא: עצבנות, התכווצויות בידיים וברגליים (כמו גם חוסר במגנזיום), כאבי פרקים, ציפורניים שבירות, אקזמות דיכאון, היפראקטיביות. רמת כולסטרול גבוהה, קצב לב לא סדיר, לחץ דם גבוה, חוסר שינה, תחושת כהות בזרועות או ברגליים, עששת שיניים, פגיעה בתובנה ותעתועים. אינטראקציות עם תרופות עשרות תרופות גורמות לאינטראקציה עם סידן, לדוגמה: שימוש ממושך במשלשלים מפחית ספיגת סידן, טמוקסיפן שניתן עם סידן יכול לגרום להיפרקלצמיה, פלואוריד יכול לצמצם ספיגת סידן ועוד. סיכון לאוסטאופרוזיס קורה כאשר: קיימת אכילת חלבונים מרובה מהחי, מעשנים, שותים אלכוהול, קפה, קופאין, נוטלים תרופות קורטיזון. מקורות עיקריים: ברוקלי, שומשום, כרוב, שקדים, מולסה, חרובים, גבינה, תאנים, קוואקר, שזיפים, טופו, צנון, ברוקלי, מוצרי חלב, ירקות עליים ירוקים, פטרוזיליה, סרדינים. אינטראקציות עם מינרלים אחרים נטילת סידן עם אשלגן יכולה להגביר אי סדירות קצב לב. כמויות מוגברות מאוד של ויטמין A עם סידן מגבירים אובדן סידן בעצמות. לספיגת הסידן מומלץ ליטול יחד ויטמין D. שמנים רב בלתי רוויים עוזרים בספיגת הסידן במעיים. ח.א. ליזין מגבירה ספיגת הסידן ומצמצמת סילוקו מהגוף. אכילת כמות רבה של גופרית ומגנזיום פוגעת בספיגת הסידן. לקיחת סידן עם ברזל באותו זמן מצמצמת את הפעילות של שני המינרלים אלא אם נוטלים ויטמין C גם כן. לקיחה רבה מידי של סידן מצמצמת ספיגת אבץ ולהפך. תזונה וסידן: תזונה המכילה רמה גבוהה של שומנים או סוכר, מצמצמים את ספיגת הסידן. אכילה של בשר פחמימות מזוקקות ומשקאות קלים המכילים רמה גבוהה של זרחן גורמת לבריחת סידן. צריכה של משקאות אלכוהוליים, קפה, מלח, קמח לבן גורמת לאובדן סידן. צריכה רבה מידי של מזונות המכילים חומצה אוקסאלית כמו קקאו, כרובית תרד, פולי סויה, גורמת לספיגה מופחתת של סידן.

מנהל פורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס