שאלה לפרופ' צופיה איש שלום...
דיון מתוך פורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס
שלום, אני בת 34, בדיכאון קליני קשה מאוד. אני לוקחת סרוקסאט, 30 מ"ג ליום, וסרוקואל 200 מ"ג ליום.(אולי יש לשימוש בהם איזשהוא קשר). זמן קצר אחרי תחילת הדיכאון שמתי לב, שהיכן שחסרות לי שתי שיניים,אחת בלסת העליונה, ואחת בלסת התחתונה,הצתמצמה עצם הלסת(העצם-זאת שנשארה לאחר העקירה)עד מאוד, מאוד חשוב לי לדעת מה ההבדל וגם מדוע שכאשר מדובר בעצמות השלד,מי שיש לו אוסטיאופורוזיס או אוסטיאופניה, יכול לשפר במידה כזאת או אחרת את מצב העצם ע"י תזונה עתירת סידן, האם או למה זה לא עובד ככה גם לגבי עצם הלסת בפה. אני יודעת שהיכן שישנן שיניים,וקיימת נסיגת חניכיים, זה יכול להשתפר בתנאים מסויימים, בשאלה שלי אני מתייחסת, לשני המקומות בפה בהן לא היו לי שיניים, ונשארה "כמות" של עצם מסויימת לאחר העקירה, ושהיא הצתמצמה,בעקבות הדיכאון או שלא בעקבותיו. אני מקווה שהשאלה שלי ברורה. מחכה לתשובתך,תודה! דנית
לדנית שלום, לא מדובר בבעיה מטבולית בעצם, ולדעתי כדאי להיפגש עם רופא שיניים, יתכן ואין בכלל בעיה והמצב הוא מצב תקין לאחר העקירה. בכל מקרה- כדאי להקפיד על צריכת סידן יומית של כ- 800-1000 מג ליום, ולשמור על רמת ויטמין D כ- 30-40 ng/ml, או 75-80nmol/l. אם הרמה נמוכה מזו- מומלץ לקחת תוספי ויטמין D במינון של 800-1200 יחידות בינלאומיות ליום. בברכה, ד"ר ילנה סיגל