האם יש מקום לבחון מחדש את הצורך בחיסון לצהבת A?

במהלך שנות ה-90' היו בישראל בממוצע כ-2000-3000 מקרי צהבת A בשנה. בשנת 99' החלה "תוכנית האלימינציה" באמצעות חיסון אוניברסלי לילדים שבתוך 3 שנים הורידה את מספר המקרים ל-100 ופחות לשנה ומאז המספר הזה שומר על יציבות יחסית של כמה עשרות בשנה ב-20 השנים האחרונות. בישראל היו 21 מקרים ב-2020 ו-39 ב-2021 לפי הדו"ח האפידמיולוגי. כמה עשרות בשנה זה שיעור הדבקה נמוך יותר מהממוצע באירופה שבה כמעט בכל המדינות אין תוכנית התחסנות לצהבת A (כך גם ברוב העולם). למשל, באנגליה וויילס היו בשנה האחרונה שיש עליה נתונים (2019) 504 מקרים ולמרות זאת אין שם תוכנית התחסנות. בדקתי את דיוני הוועדה המייעצת מאז 2007 באתר משרד הבריאות ולא מצאתי שנערך בה שום דיון מחודש על חיסוני צהבת A מאז עד היום. השאלה היא האם יש בעיניך מקום לכך שמשרד הבריאות יבחן מחדש בצורה תקופתית, מעמיקה ומסודרת את הצורך בכל אחד מחיסוני השגרה הקיימים בהתאם לידע הנוכחי, האם יש מקום לעשות זאת בצורה ספציפית ביחס לחיסון צהבת A ומה עמדתך ביחס לצורך בחיסון זה כיום בישראל?

מאז הקמתה ב-2007: https://www.health.gov.il/Services/Committee/IDAC/Pages/default.aspx אין שם שום דיון שנערך על המשך נחיצות חיסוני צהבת A מאז הקמת הוועדה. הרושם הוא שהוועדה אינה נוהגת לבחון מחדש בתדירות כלשהי את המשך הצורך בחיסונים שהיא אישרה בעבר.