ירידה במרקר 19.9 ו CEA

שלום, אבי אובחן עם גידול בראש לבלב. לאחר תחילת הניתוח (וויפל) ולאחר כ-3 עצרו את הניתוח עקב הסננה של שורש המזו. מאז התחיל אבי בטיפול הומופאתי בעת ההמתנה לכימותרפיה. להפתעתנו הרבה, ירד CA 19.9 מערכים של 1274 ל 313. גם הגידול שהוגדר ע"י ERCP בגודל שבין 2-3 ס"מ, נראה בסיטי האחרון בגודל של 1-2 ס"מ. לא נצפו גרורות. כמו כן חזר מרקר ה CEA לנורמל. אנו מתלבטים האם כדאי לדחות את תחילת טיפולי הכימו ולהמשיך בהומופאתיה. הפרופ' המטפל אומר שאין דחיפות להתחיל בכימו אבל לא נותן התייחסות ברורה לממצאים באומרו שהגידול נמצא וחייבים לבצע כימו. האם ישנה משמעות לירידה שציינתי?

האם בכל זאת בוויפל הוצא חלק מהגידול? או הייתה זו רק פתיחה וסגירה? האם הערך של 1274 היה לאחר הניתוח או לפני הניתוח? אם אכן ה- CA 19-9 היה 1274 אחרי הניתוח (לא לפני), ובניתוח לא נגעו בגידול, או אז אפשר כמעט בוודאות לומר שלטיפול הנטורופתי יש השפעה חיובית. ואם יש לו השפעה חיובית גם בפרמטרים הסובייקטיבים של אביך, כלומר אין הרעה, או אפילו יש הטבה בתפקודו (כאבים, תיאבון, משקל גוף, אנרגיה וכו'), ההגיון הבריא הוא שבשלב זה כדאי לכם להמשיך את הטיפול הנוכחי הנטורופתי. אין מה לבקש ברכה של אונקולוג/ית לטיפול זה. כמעט תמיד היא לא תגיע. האמת שאתם גם לא זקוקים לה. השארו בזמן הקרוב במעקב צמוד אחרי הסמנים, (שכן במקרה של אביך הם די משקפים את מצב המחלה), ועקבו אחרי תפקודו הגופני של אבא (הפרמטרים הסובייקטיביים). אם חלילה הטיפול הנטורופתי לא יספק את הסחורה ותסתמן שוב עליה ב- 19-9 ואו הדרדרות ולו קלה במצבו של אבא, תמיד תוכלו להיעזר בכימותרפיה או טיפול אונקולוגי אחר. זה לא יהיה כמובן חכם לשרוף גשרים עם האונקולוג המטפל והצוות הרפואי. להיפך, בקשו ממנו שימשיך לעקוב מקרוב אחרי אביכם, בין בבדיקות דם, בדיקות ידניות ובדיקות דימות

אכן הערך של 1274 היה לאחר הניתוח וישנם השפעות חיוביות בפרמטרים הסובייקטיביים. אבי עלה במשקל, הוא חיוני יותר, ללא כאבים ותיאבון מתגבר. אכן, אנו לא מקבלים ברכה מהאונקולוגים. אני בדילמה גדולה מכיוון שהאונקולוגים איתם התייעצנו (4 במספר) ענו לבסוף כולם את אותה התשובה. להתחיל בכימו. כמעט כולם הגיבו בביטול לממצאים, למרות שלא יכלו להסביר אותם. חשוב גם לומר שבמהלך כמעט חודשיים מאז הניתוח ולאור תוצאות סיטי, לא הייתה כלל התפתחות בגידול ולא נמצאו גרורות. נראה שניתן לזה עוד מספר ימים (האונקולוגים די שכנעו את אבא) ואז נתחיל כימו...

המשותף לכל הארבעה זה שהם כולם אונקולוגים והם כולם בוגרי אותה אסכולה. מצבו של אבא משתפר על הטיפול הנטורופתי, והם רוצים לחבל? למה? ומה הם יגידו כשהגידול יפתח עמידות לכימותרפיה, יעבור מוטציות, יהפוך לאלים יותר? מה הם יגידו כשהכימותרפיה עצמה תזרוק אולי תאים שיתנתקו מהגידול המקורי למחזור הדם (CTC), ואלה יפתחו אולי גרורות באברים מרוחקים כמו כבד וריאות? או אז הם ירימו ודאי ידיים ויגידו שהם מצטערים והם עשו את כל שיכלו לעשות. יש לאבא איכות חיים טובה כרגע. הוא לא סובל, אין לו תופעות לוואי, להיפך, מצבו משתפר. למה למהר ולקלקל את זה? שלא תבין אותי לא נכון, לצערינו, עם כל החסרונות של תרופות כימותרפיות, עדיין יש מקום לטיפולים כימותרפיים באונקולוגיה. נכון שעקב בצד אגודל, מתקדמים ועושים SHIFT לאונקולוגיה פחות רעילה (אמונותרפיה), אבל מכאן ועד זניחת הטיפולים הכימותרפיים המרחק עדיין גדול. אבל, וזה אבל גדול, שארבעה אונקולוגים, שכולם נוכחים כי עפ"י כל הפרמטרים, מצבו של אביך משתפר ללא כימותרפיה, מתעקשים שהשפן שיש להם מתחת לכובע הוא יפה יותר, לבן יותר, גדול יותר, כשבתוכם פנימה הם יודעים שזה לא כך...זה מקומם! בשורות טובות ב"ה

יפה כתבת ד"ר נירית. מעורר הערכה.

ד"ר נירית שלום, ראשית, תודה על תשובתך האמיצה שענית לי בפורום. המרקר 19.9 ירד מ 1271 ל313 ובבדיקות היום המשיך לרדת ל 172. המרקר CEA ירד מ5.65 ל 4. ההמוגלובין עולה בעקביות וכרגע עומד על 12.6. הבילורובין טוטאל בנורמל והדיירקט קרוב לנורמל. אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. כולם מנפנפים אותנו בביטול ואפילו לא מוכנים לתת CT נוסף. למעשה אנחנו כבר מאושפזים לקראת תחילת טיפול.. מה עושים? אנחנו אובדי עצות... רועי

כל הכבוד ד"ר ירום תשובה בהחלט אמיצה ! רק הערה קטנה... השמרנות היא מפלטם של המקובעים והמפוחדים, התגליות הגדולות שמורות לאלה ששמים לב לאותם "אנקדוטות"\אנומליות חריגות ומשקיעים בהם את כל מרצם... כך גילה פלמינג את הפניצילין שאתם כל כך אוהבים להשתמש בו....

בס"ד שלום רועי, איזה טיפול הומופאתי אביך היקר קיבל ? אנא, אנו זקוקים לו מאוד !!!

אשמח גם לדעת איזה טיפול הומואפתי אתם מקבלים בבקשה נשמח חהכוונה ושם של המטפל/ת אשמח חנבות עם אבא שלי. תודה רבה ובריאות לכולם