תהייה. האם יש מושג של חוסר זהות מינית וכו'?

שלום רב, אנני יודעת אם תשובתי תניח את דעתך, אך אני מקווה כך. הזהות המינית בדרך כלל ברורה לאדם, מגיל מאד צעיר. בתקופה שבה קיימת התגבשות הזהות,כמו בתקופת ההתבגרות, תתכנה התלבטויות, עיסוק בנושא ואף שאלות ששואל המתבגר את עצמו לגבי זהותו בכלל ולעיתים גם לגבי זהותו המינית. כמובן, שכאשר יש אי התאמה בין הזהות המינית, המגדרית, למין הפיזי שבו נולד האדם- קיימת יותר אי הבנה של האדם את מה שקורה לו, עולות הרבה תהיות, בלבול, התלבטות, חיפוש דרך וכיו"ב. אולם, בסופו של דבר האדם הצעיר מצליח לזהות את זהותו המינית. כך קורה הדבר ברוב המקרים. לאחרונה, פגשתי גם אנשים צעירים שזהותם אינה ברורה לעצמם והם מעדיפים שלא לזהות עצמם כזכר או נקבה אלא לאפשר לזהותם להישאר גמישה . כלומר, לא להתחייב לזהות אחת אלא "לעבור" בין הזהויות. ניתן למצוא זאת היום גם בספרות בנושא המגדר. מניסיוני, הדבר די נדיר, אך לאחרונה - מופיע יותר. אנשים שחשים בביטחון שזוהי זהותם-כלומר זהותם היא זהות- אינם מבקשים שינוי מין ברור וחד משמעי. יחד עם כך, לשאלתך , האם אדם מרגיש שאינו אדם, ללא קשר למינו, דהינו ללא זהות כגבר או אשה או שניהם, אלא ישות אחרת, כמו שציינת למשל, חיה- אזי אין מדובר בזהות מגדרית אלא הרבה מעבר לכך. במקרה כזה יתכן שמדובר בבעיה או אפילו מחלה נפשית הכרוכה בחוסר שיפוט המציאות. האמת, שמעולם לא נתקלתי בכך. אולי תשובה לכך, תהא בתחום הפילוסופי. רנה דקארט הפילוסוף בן המאה ה-17 אמר: אני חושב משמע אני קיים. ניתן לחשוב על כך ולהוסיף גם , שכנראה מי שחושב ומסוגל למלל את מחשבתו קיים כיצור אנושי. ואפשר להמשיך ולדון בכך בהיבטים פילוסופים, מעניינים מאד. בברכה, דליה גלבוע

תיקון קטן : צריך להיות"זהותם היא אי זהות חד משמעית"

לרוצה בתשובה שלום רב, והתנצלות עמוקה על שתשובתי כה התעכבה. חלק מן העיכוב נגרם משום שלא קלטתי ששאלתך השנייה אכן חדשה ואינה זו הקודמת וחלק אחר תלוי בנסיבות. מכל מקום - מצטערת עמוקות. הבנתי ששאלתך מתומצתת במשפט הבא מתוך דבריך: "מדוע אנחנו מכירים ונותנים מקום של הבנה הכלה ולגיטימיות למציאות שכזו, ואנחנו לא מסתכלים על זה כעובדה מוגמרת". אם הבינותי אותך נכון, הרי שאתה שואל למה החברה מוכנה לקבל את הפער בין ההרגשה הגפשית לבין המין הביולוגי, כמו למשל, במקרים של טרנסג'נדרים, דהיינו אנשים שנולדו במין ביולוגי מסוים (זכר או נקבה) אך חשים שזו טעות של הטבע ולמעשה לפי תחושתם הנפשית וזהותם המגדרית הם שייכים בכלל למין השני. אנשים כאלה שואפים ללא הרף להתאים את גופם למין שהם חשים בזהותו , בכל דרך אפשרית (ניתוחים, טיפולים הורמונלים,אמצעים קוסמטים וכיו"ב) וכן מאד חשוב להם שהחברה הקרובה והכללית תקבלם כבני המין שהם חשים כשייכיים אליו בזהותם. מדבריך הבנתי שאתה שואל למה קיימת ההבנה הזו והקבלה הזו בחברה ולמה האדם אינו יכול לקבל עצמו כפי שהינו על פי מין היוולדו. כך הבנתי את שאלתך, אם התכוונת למשהו אחר- נא הסברך. מכל מקום, באשר לשאלה כפי שהבנתי אותה, התשובה שוב תלויה ברוח התקופה המודרנית, מה שנקרא"רוח הזמן", בגרמנית Zeitgeist', שנותנת מקום לשונה, לאחר, לכל אחד ואחד. אין מנוס אלא להבין זאת לאור מושגים מתחום התרבות, רוח הזמן והפילוסופיה המתייחסת לקבלה של כל אדם כפי שהוא חש את עצמו ומגדיר את עצמו. רוח הזמן הנוכחית,"המודרנית" פחות מדברת על הצורך וההכרח של האדם להסתגל לחברה ולהירתם לתרום לה ויותר מדגישה את האינדיבידואליות, הייחודיות, קבלת כל אחד ואחד על ייחודו ושונותו ואפילו מוזרותו. בחשיבה הזו אין מקום לכך שהאדם חייב לוותר אל תחושתו הנפשית, פנימית, זהותו וכיו"ב. להפך, החברה אמורה לקבלו, לטפחו ועליה החובה להסתגל לצרכיו, כלומר למצוא אמצעים שיאפשרו לו לממש את זהותו ולהגיע לתחושת שביעות רצון מעצמו , מתחושה של הגשמה עצמית ובדוגמא שלנו, מן ההתאמה בין זהותו המגדרית ומראהו הגופני. לשם כך, התפתחו בקהילה הרפואית ובכלל בקהילת הבריאות בעולם המערבי, אמצעים ניתוחיים, הורמונליים, טיפוליים, קוסמטיים -חדשניים ביותר. בחברות שאינן מודרניות, שבהן אין דגש חזק וחיובי על הייחודיות והאינדיבדואליות , אלא דווקא על הצורך ללכת בתלם, לפי המסורת והמקובל, ותמיד ובכל מקרה להסתגל לקיים- לא נמצא קבלה של טרנגסג'דר אלא דןןקא הןקעה שלו ודרישה לעיתים אף אלימה וחד משמעית לוותר על ההרגשה וההתנהגות שאינן הולמות את הכללים המקובלים. אינני בטוחה שהשבת לך על כל תהיותיך בנושא, אך אני מאמינה שאם תחשוב על כך לאור המושג של "רוח הזמן", דברים יתבהרו לך . בברכה, ד"ר דליה גלבוע