משבר ביחסים שלי ושל זוגתי

שלום רב לך, מבינה את כאבך. זה לא פשוט להרגיש תסכול מחד וחשש לאבד בת זוג כה יקרה ומשמעותית בחייך. אלה הם בדיוק התסכולים בחיים שאנו אמורים להתמודד עימם בחכמה ולא בביטוי של חוסר אונים. האלימות המילולית והכעסים הם הם הביטויים לחוסר האונים שלנו במקרים של תסכול וחששות שלא הצלחנו לפתור אותם ולא ידענו איך להתמודד עימם בצורה חכמה. נראה לי, שזה בדיוק המקרה. את מתוסכלת, מכיוון שאין לך מספיק אינטימיות ומיניות (לפי צרכיך שלך) ולא הצלחת לפתור זאת בצורה מספקת ומאוזנת וכך מגיעה תחושת חוסר האונים, האלימות והכעסים שרק מוסיפים להרחיק את שתיכן. ממש חבל. אני הייתי מציעה לך לבחור בדרך אחרת מזו שהתנהלתן בה עד כה מאז התעורר המשבר או הבעיה , שעליה כתבת. בעצם, עד כה בחרת לנהוג בגישה של דרשנות, האשמה והבעת תסכול וכעס וכל השאר רק הלך והעצים, עד לכדי סכנת הרס הזוגיות. אגב, גם ההצעה לפתוח את הזוגיות היא איום על הזוג הקיים כפי שהיה ובהחלט עלול להביא להרס הזוגיות, שכפי שהבנתי הייתה טובה ויקרה לך וכנראה גם לבת זוגך. במקום כל זאת, אני מציעה לך לנסות להבין מדוע אין מצידה של בת הזוג אותה תשוקה שקיימת אצלך. האם משהו מפריע לה במיניות המשותפת, מהו הדבר המפריע שמונע את הרצון לקיום היחסים האינטימיים ולנסות למצוא את הגורם ולהתמודד עם הגורם על ידי השינוי הנדרש. זה יכול להועיל. ואולם, לא תמיד זה הגורם העיקרי להבדלים במידת הצורך והתכיפות של יחסי המין בין שני בני או בנות זוג. לעניין זה אין זה משנה אם מדובר בזוג הומוסקסואלי/ לסבי או הטרוסקסואלי. באופן טבעי יש הבדלים בטמפרמנט ובמידת התשוקה המינית שבין בני האדם. יש שנולדו עם טמפרמנט מאד סוער וצרכים מיניים חזקים ויש כאלה שהרמה של התשוקה שלהם הרבה יותר קטנה. זהו דבר מולד וגם תלוי תרבות. מאחר שאין זה המימד העיקרי הקובע את התחברותם של בני אדם לזוג, מן הסתם רואים זוגות רבים שבהם יש קונפליקט לגבי הדרישה לאינטימיות מינית. כשזה קיים (ובהחלט קיים בשכיחות גבוהה אצל בני אדם מכל המינים ובכל התרבויות) ובני הזוג רוצים לשמור על זוגיותם ואף חשובים להם חייהם כזוג (כפי שציינת את רואה עצמך מזדקנת לצד בת זוגך),חיים לחפש ולמצוא את שביל הזהב והמיצוע שיתאים לשניהם. כלומר, בלית ברירה במקום לכעוס ולהאשים ( מה שכפי שציינתי לעיל מוביל לתחושת חוסר אונים, אלימות וריחוק) מחפשים במשותף את הפשרה . כאן בוודאי קיים ויתור מסוים של כל אחד מבני הזוג, אך היות שישנם גם הרבה דברים אחרים מספקים בזוגיות ובעיקר אהבה וידידות, - הרי שניתן לחיות בהרמוניה למרות הפשרה ההדדית. אנא, נסי זאת לאחר שתפתחי את הנושא עם בת זוגך, בצורה מכבדת ומבינה את השוני ביניכם. אני מאמינה שזה מאד יכול להועיל לכם ולשפר את חייכם. בהצלחה. מד"ר דליה גלבוע