משהו לא פתור
דיון מתוך פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
שלום, החלטתי לכתוב פה כי חשבתי שאולי יוכלו לסייע לי אנסה להסביר הכי טוב כמה שאני רק יכולה בת 28 מזה חיה עם בן זוגי כבר שנתיים וחצי היחסים טובים אבל ללא כל קשר אליו.. אני מרגישה שמשהו בי "דפוק" אני הולכת לשיחות, יש חשש לocd אובססיה במחשבות בעיקר, בעיקר לגבי זה שאני מרגישה שאני לא מאה אחוז נשית כלומר אם רואים אותי אין מצב לחשוב שאני לא נשית אני אוהבת להיות נשית וסקסית עם תחושת ביטחון אבל יש בי משהו שמציק לי.. בתור ילדה תמיד הייתי בת בן כזו.. היו לי קשרים עם חברות מאד עמוקים( ללא סקס) גברים גם תמיד היו קשרים. ודווקא לאחרונה אני מוקפת בחרדה גבוהה יחסית שכאילו משהו בהפנמה שלי כאישה חסר עוד מגיל צעיר ידוע שהיה לי חוסר של רצון בדמות האם כלומר להיות לה מודל לחיקוי, תמיד רציתי להיות כמו אבא, בטיפול שלי הבנתי שיש קושי בפיתרון תסביך אלקטרה. אני יודעת שאני אישה ולעולם לא רציתי להפוך לגבר או דברים כאלה.. אבל משהו בהפנמה הפנימית שלי כאילו לפעמים לא מרגיש לי מספיק אישה... מקווה שתוכלו לענות לי.. תודה
שלום רב קארן, אני מניחה שהינך יודעת, כי אינך לסבית ואף לא טרנסקסואלית, היות שאת חשה עצמך כאישה וכך היה תמיד. בנוסף, ציינת שהידידויות העמוקות שהיו לך עם נשים, לא היו בהתייחס למשיכה גופנית/מינית כלפיהן אלא להפך, את חיה עם גבר במשך שנתיים וחצי והקשר ביניכם טוב. לא ציינת קיומן של בעיות בתחום הקשר המיני עימו, כך שהבינותי כי זו לא בעייתך. אם כן, הבעיה הינה יותר בתחום אחר, שאמנם קשור לזהות נשית, אך אינו בתחום הבעיות הנ"ל, אלא יותר בתחום תחושת חסר כלשהי בהיבט הנשי. כפי שידוע לנו היטב, הזהות המינית מורכבת ממגוון זהויות על רצף או מנעד מאד ארוך ורב גווני. מאחר שהינך חשה עצמך כאישה עם ספק מסוים או תחושת חסר, יש מקום לברר מהו החסר הזה ולנסות להתמודד עמו כדי למלאת אותו ולחוש יותר שלמה ומרוצה מעצמך. טוב שהינך בטיפול פסיכותרפויטי, שכן זה יאפשר לך לברר לעצמך פרטים אודות החסר,- אותו חסר שאיפשר, או גרם, להיווצרות קשר חזק עם האב ופחות עם האם. באופן תיאורטי תיתכנה אפשרויות אחדות להיווצרות מצב כזה: דמות אם, המרוחקת מדי רגשית, שאינה משמעותית או להפך: דמות אם מאיימת ומפחידה. כל דבר קיצוני גורם בסופו של דבר לקשיים בהזדהות המלאה עם ההורה, היות שבעצם חשוב המרחק הרגשי הנכון, המאפשר הזדהות והפנמה של דמותו. לפי תיאורך הקצר את עצמך,גדלת כנראה בסביבה שאיפשרה הזדהות עם האם והינך חשה עצמך כאישה ואף נשית, כפי שאת מעידה על עצמך. אך בל נשכח, חלילה , גם את דמותו של האב ,שאף מקומו בעיצוב הזהות הינו משמעותי ביותר. האב צריך גם כן למצוא את מידת הקשר הנכון עם הבת ולאפשר את אותו מרחק הולם מן האם, על ידי כך שאינו חסר משמעות מחד ואינו דומיננטי ומאיים מידי, מאידך. כלומר, אנו מדברים על מגוון של קשרים ומרחקים רגשיים שיוצרים בסופו של דבר את היכולת להזדהות המוקדמת ולגיבוש הזהויות בשלב מאוחר יותר- בתקופת ההתבגרות. מכיוון שתהליך ההזדהות הינו מורכב ומתמשך, יש בכל אחד ואחת מאיתנו גם חלקים או מרכיבים של המין השני- כאמור, במידות שונות. יתכן, שאת חשה גם מרכיבים גבריים מסוימים עקב הקשר ההדוק שלך עם אביך והינך מודאגת או מפוחדת מכך. אפשר שהחשש שלך איננו מוצדק באשר קיום מרכיבים אחדים מן המין השני בזהותנו, הוא בהחלט דבר טבעי ונורמלי, במידה שאינו דומיננטי, ומעיב על הזהות המרכזית. אפשר שהפרשנות שאת נותנת לכך הינה מוגזמת ומכאן דאגתך. אי לכך, כדאי לברר זאת בטיפול הפסיכותרפויטי שלך. אני מאחלת לך הצלחה וחג שמח, מד"ר דליה גלבוע
ד"ר דליה גלבוע אומנם איני מכירה אותך אישית אבל המון תודה לך על הקריאה וההבנה וההודעה שקיבלתי ממך, ממש התייחסת לזה.. הקול האני הפנימי שלי הוא של אישה ואני כן מרגישה כך אבל לפעמים הייתה תחושב שעד היום מלווה שמשהו בי חסר משהו בי קצת כמו בן יותר ובמיוחד בתקופה האחרונה שאני מאד אובססיבית למחשבות ומנתחת את עצמי על כל פיפס, משהו בהבנה או בהפנמה האישית שלי נתפס כבן. אני יכולה להגיד שקרה לי אחד ל.. שהייתה לי עוררות מינית או כמו מתח כזה באוויר עם אישה אבל מבחינה מנטלית, פיזית ומשיכה גופנית ככלל לא.. זה תקין?
דליה שלום לך כתבתי לך אומנם לפני דיי הרבה זמן.. אבל לצערי שוב המחשבות והחרדות והבדיקות וזה שאני מנתחת את עצמי עוד פעם חזרו ויותר גרוע, אז סיפרתי לך שיש לי בן זוג תקופה ארוכה והכל בסדר אבל שאני מרגישה שיש בי "פגם".. שבגלל היחס עם הורי בהיותי ילדה ושאובחנתי עם קיבעון-תסביך אלקטרה.. בשבועיים וחצי האחרונים.. בדר"כ כשאני עם הבן זוג ואני רוצה להרגיש בעננים כל שאני איתו ולא תמיד זה קורה פה אני נכנסת לחרדות שאולי אני לא נמשכת אולי אני לסבית? ואז כל החרדות שאולי אני בן? אני מרגישה מאד נשית אבל תמיד משהו בי הרגיש אולי בין הסולם זהות שיש בי משהו בתחושה אולי "גברי" אקרא לזה.. יש לי ocd וכשהמחשבה עולה אני לא מפסיקה לחשוב\לחפור\לנתח את איך שאני נראית, מתחילה לחשוב שהחזה שלי לא נשי? אף פעם לא היה לי דבר כזה.. עד שכבר דיי איבדתי את עצמי, תחושב של נתק מהעצמי.. חשבתי ללכת לפסיכולוג\ית מייעוץ גיי פרנדלי, לברר את העניין אשמח לתגובתך:)
מנהל פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
