שלום ד"ר דליה גלבוע ,אשמח לשמוע עצה ממך
דיון מתוך פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
שאלתי היא כזוף בלי כוונות לפגוע באף אחד, איפה אני אמור לחפש טרנסג'נדרים שלא מתמרמרים כל הזמן, שמוכנים לראות את חצי הכוס מלאה? אני מחפש לי בן\בת זוג בקהילה טרנסג'נדרית כי בעצמי שייך אליה.וכל מה שאני מוצא זה אנשים שעיסוק העיקרי שלהם ביום יום זה להתמרמר. אם זה בפגישות בגן מאיר ואם זה מישהו מאתר הכרויות. אני מקבל רושם שאין נושא אחר לשיחה חוץ משינוי מין. זה מאוד מכביד עליי. כי אני מאמין שבן אדם זה לא רק מה יש לו בין הרגליים ומה אין לו, בן אדם זה לא רק נתונים פיזיים אלא גם מרכיבים רבים אחרים שלא שייכים למצב פיזי. וזה אני אומר לפי איך שאני מכיר את עצמי. אז איך ? איך ואיפה אני אמור לחפש לי זוגיות? כמובן אני יכול גם בלי.לא מתים מזה. אבל כולם מסביב טוענים שכל אחד חייב זוגיות. איזו עצה\ המלצה תוכלי לתת לי בתודה מראש!
שלום מייק, מאד נהניתי משאלתך המורה על גישה בוגרת ובריאות נפשית. ואסביר מדוע.גישתך מורה על חשיבה חיובית עם עמדה אופטימית כלפי החיים והתייחסות רחבה לאדם. כאשר גישתו של האדם היא הפוכה מכך, דהיינו ראית הדברים הקורים לאדם באופן שלילי, פסימיות, התמרמרות וכעס כלפי העולם ותחושת היותו קורבן- אזי מדובר באדם דיכאוני, שבריאותו הנפשית אינה טובה ואיכות חייו גרועה. כאשר המחשבה הינה בעיקרה רק סביב נושא אחד ובעיקר קורנקרטי מאד (למשל: מראה הפנים או שינוי המין או באיזה מין פונים אליך אנשים ועוד), אין אנרגיה חופשית להתפתחות אישית או אפילו לזוגיות וחיים חברתיים. לצערי, ישנם לא מעט אנשים וביניהם גם טרנסג'נדרים, שעוצרים את חייהם ואינם ממשיכים לגדול ולהתפתח (כמו למשל: לעבוד, ללמוד, להרחיב את המעגל החברתי וכיו"ב)"עד אשר" יקרה אותו שינוי שבו הם ממוקדים. חבל מאד שזה קורה מכיוון שאלה אותם אנשים שאינם רוכשים השכלה, מקצוע או התנסות תעסוקתית וחברתית, ואזי כשמגיע השינוי המיוחל הם מרוצים לזמן מה , אך בסופו של דבר עומדים בפני שוקת שבורה ואינם יודעים איך יתארגנו בחייהם כבוגרים עצמאיים. על כן, כל כך חשוב אם אתה מתמודד עם בעיה משמעותית בחיים (ולהיות טרנסג'נדר זו באמת בעיה משמעותית ביותר), לדאוג שלא להתמקד רק בבעיה של השינוי, אלא במקביל להמשיך את החיים ולהתפתח. בשום מקרה אין לעצור את החיים "עד אשר" יתרחש שינוי זה או אחר. אחד הדברים שנתקלים בהם הוא שהאדם חש עלבון וכעס ומתמרמר על שפונים אליו במין הלא נכון. בדרך כלל זה בוודאי מכיוון שאינו נראה כפי שהוא מרגיש במגדר שלו ובזהות שלו. חשוב לעבוד עם אנשים אלה על מה שנקרא " העצמה אישית", כלומר להעצים את כוחו הנפשי להתמודד עם הפנייה אליו, מתוך ביטחון ומבלי שיתמוטט בכל פעם שהפנייה לא תהלום את תחושתו הפנימית. זו בהחלט שאלה של בטחון עצמי במי שאתה, באמת הפנימית שלך. אני סבורה שאנשים טרנסג'נדרים הם אנשים מאד אמיצים הנלחמים על האמת שלהם. לא פעם הם אינם מעריכים את האומץ שלהם ומתוך תחושה של הערכה עצמית נמוכה הם עסוקים בפגיעות ומגיבים בכעס, בהתמרמרות ואפילו בתוקפנות. וחבל.. המסגרות העובדות עמם צריכים לחזק/ להעצים אותם שלא להישבר מתגובה כזו ולחוות את הכוחות שיש בהם במקום את הפגיעות, הרגישות והשבריריות. וכאמור, לדעתי האישית, יש בהם הרבה כחות, הרבה אומץ ודבקות במטרה ואין סיבה שיגדילו את הקרע בינם לבין סביבתם. להפך, מתוך גישה בונה וחיובית ניתן להגיע להרבה יותר קבלה ואהדה של הסביבה. אני מקווה שזה מבהיר מדוע כה שמחתי על דבריך ועל גישתך. אני מאמינה שתמצא בכוחותיך ובראייה הבריאה שלך גם זוגיות ותמשיך להתפתח כאדם. אגב, אין הכרח להתחבר דווקא למסגרת של אנשים דומים, דהיינו לטרנסג'נדרים אחרים, הגם שהתמיכה שניתן לקבל בה היא משמעותית וחיובית מאד. בעיקר לאנשים שסביבתם הטבעית אינה מקבלת אותם והם עדיין בתחילת הדרך, מבלי להבין מה בדיוק קורה עימם. ישנם טרנסג'נדרים רבים שחיים במסגרות רגילות ומתחברים עם בני אדם ללא קשר להיותם מקהילת הלהטב"ים דווקא. כך שכל האפשרויות והצירופים קיימים ועליך למצוא מה הכי נכון עבורך בשלב זה של חייך. מייק, אני מאחלת לך הרבה הצלחה ואשמח לסייע לך ככל שאוכל. בברכה, ד"ר דליה גלבוע