מה אני צריכה לעשות?
דיון מתוך פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
שלום רב , אני בת 21 , אני ליסבית שגאה ו אוהבת עצמי בדיוק כמו שאני , יש לי אמא כל כך נפלאה יודעת לאהוב יודעת לתמוך , מספקת לנו הכל , אבל היא משלוש שנים לא יכולה לקבל את שה שאני ליסבית , אני היום מאוהבת בביורה כל כך מקסימה , היא אהבת חיי , מרגישה שאני כל הזמן רוצה להיות איתה מוכנה חעשות הכל בשבילה , אמא שלי לא קבלה ו לא מקבלת , כל הזמן מבקשת לסיים הקשר הזה , ו היא גם מעמידה אותי במצב כל כך קשה , היא רוצה שאני אבחר בינה לבין הבת זוג שלי , אמרה לי שבמידה ו לא עצרתי הקשר היא תעשה משהו בעצמה , אני בדילימה אני לא יודעת להתנהג , אני מבקשת עזרה , אני באמת לא יודעת אך להתנהג , מצד אחת אני כל כך רוצה את הבחורה הזאת שאני ממש אוהבת ו מצד שני יש אמא שלי.. שהיא אפילו לא רוצה לדבר בנושא הזה
שלום רב ורד, הבעיה שאת מעלה מאד מוכרת וכואבת: קשה להורים לקבל את הנטייה או ההעדפה המינית של ילדיהם. יש הורים המשלימים עם כך בלית ברירה. אמנם בתחילה זו השלמה מאד חלקית ואפילו מלאכותית , שמקורה בחשש לאבד את ילדם ועם הזמן מתחילים להבין, כי למעשה זה אינו משנה מאומה והבת - או הבן- נשארת בתם עם אותו קשר רגשי כתמיד. אולם לא כולם מגיבים באותו אופן ולא כולם עוברים אותו תהליך, שבסופו של דבר מאפשר להמשיך לאהוב, לכבד ולחיות בקשר חיובי,גם בהמשך החיים. יש הורים שמאד קשה להם לקבל את המצב החדש, שאליו נחשפו על ידי ילדם. זה יכול להגיע, במקרים קיצוניים, למצב שבו הילד נזרק מן הבית, פשוטו כמשמעו, או שהוא זוכה ליחס מאד משפיל המלווה בהרבה כעס ואי קבלה מצד ההורים, למרות שהבת/ הבן ממשיכה לחיות בבית. יתכנו לכך הרבה סיבות, כגון: חשש ממה יגידו המכרים, השכנים ובני המשפחה המורחבת, תחושת כישלון ואשמה של ההורה על כי לא גידל "בת נורמטיבית" ועוד. על פי רוב, במקרים שהקשר הבסיסי טוב בין הבת להורה, קיים סיכוי שהדברים ביניהם יסתדרו, גם אם לאחר תקופה לא קלה, של "השוק הראשוני". אני מקווה שזה המקרה שלכם, מכיוון שיש לך ולאמך קשר בסיסי חיובי. יחד עם כך, כרגע נראה שאמך אינה מסוגלת להתמודד עם הידיעה שאת לסבית וקשורה רגשית לחברה שכה מוצאת חן בעיניך. יש צורך לחפש דרך לעזור לכך שהתהליך של קבלתך כמות שאת ,יהא מוקדם ככל האפשר. ניתן להיעזר לשם כך, בקבוצות תמיכה להורים שילדיהם לסביות או הומוסקסואלים או להגיע לטיפול פסיכותרפויטי- או יעוץ מקצועי- פרטני, שהילד והוריו יקחו בו חלק. אגב, בדבריך לא הוזכר קיומו של אבי המשפחה. אם קיים ברקע אב, כדאי להיעזר בו במידה שאינו כה מתנגד כמו האם. למעשה, מדובר בתהליך של שינוי עמדות של ההורה וכידוע, אין זה תהליך פשוט אצל רוב בני האדם. הבשורה הטובה היא, שהדבר ניתן להיעשות ובהחלט קורה. אולם, אחרי השקעה כלשהי. שימי לב, שהבעיה אינה רק קבלת החברה שלך על ידי אמך, כפי שעשוי להשתמע מדבריך , אלא יותר חשש מן הרעיון שהנך לסבית. יתכן, שתצטרכי לדבר עמה על הנושא במפורש, ממש לפתוח את הסוגיה מבלי ללכת סחור סחור. מאד חשוב להדגיש, כי ההעדפה המינית אין לה ולא כלום עם מהות הקשר עם ההורה וכן כי זהו מצב נפשי, רגשי קבוע שלא ניתן לשינוי ויש לקבלו כעובדה קבועה ומוגמרת. אני מקווה שבסופו של דבר תצליחי לשכנע את אמך להקשיב לך ולקבלך כמות שאת. שיהיה בצלחה, ד"ר דליה גלבוע
סליחה על ההתערבות. אבל אם אמא שלא לא תקבל את הבחורה הזו הרי שלא תוכל לקבל כל בחורה ואת תשארי אומללה כל חייך. את אדם בוגר בת 21 לא קטינה את יכולה לעזוב את הבית לגור בשכירות ולנהל את חייך כרצונך בלי ליידע את אמא. שנית, אני מבינה את הקושי של ההורים כי בשבילם זה גזר דין שלא תתחתני ולא יהיו נכדים אבל כיום כפי שהינך יודעת זה לא כך בכלל גם לסביות מביאות ילדים לעולם ואם הבושה היא חברתית להורייך את יכולה להסביר לה מעין הסכם שלא תתחבקי עם מישהי ליד אורחים וכאלו .. צר לי שזה מצבך אבל את חייבת לעמוד על שלך לטובתך והיא זו שצריכה להשלים עם המצב גם אם לא תרצה לראות אותך יותר.
מנהל פורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות ולטראנסג'נדרים
