"למה מישהו חייב להיות דפוק"?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שאלה מצויינת אודי ששאלת אותי בהודעה קודמת...זה לא נראה לך דפוק אם 2 קרובים יושבים יחד, אחד מדבר והשני לא מקשיב או אפילו מתחמק מהקשבה? זה נורמלי? שאדם מדבר ומשתף ולא מקבל שום הרגשה ששמעו ,והבינו מה שיש לו להגיד.. . אף אחד לא דפוק אבל זאת התוצאה?? זאת תוצאה דפוקה. זה מרגיש מאד דפוק! תחשוב אתה תדבר על משהו אישי שמעסיק אותך עם מישהו קרוב, תצפה ליחס כלשהו לא? בטח לא להתעלמות והתחמקות ובטח לא אם הנושא אישי ורגיש. נראה לך נורמלי שתמצא את עצמך מדבר לקיר ככה במקום שתהיה אינטרקציה בינאישית כלשהי שם? ואז אתה מפסיק לדבר כי אתה מבין שאתה לבד בשיחה הזאת. אין פרטנר. זה לא דפוק??? זאת אמורה להיות המשפחה שלך אבל תכלס אתה לבד. ולהיות לבד ביחד זה הכי לבד שיש. זה לבד הכי מצמית והכי מעצבן ומנכר שיש. אז אם ככה זה מרגיש שאתה מנסה לדבר על עצמך עם מישהו שאמור להיות 'קרוב', הוא מתעלם, זה דפוק אודי. זה לא מרגיש שמשהו פה דפוק? בשבילך בטח שלא כי תופעות כאלה מפרנסות אנשים במקצוע שלך בלי סוף!! אולי זה מה שגורם לאנשים לשלם לזרים שיקשיבו להם... כי עם 'הקרובים' אי אפשר. בעיני זה דפוק אודי. איך זה לא דפוק בעיניך?
הי מימה, אולי כי יש משהו מעט יותר גמיש בראיה מהסוג שלי? ומה שאני רואה כאנושי את רואה כ"דפוק"? אודי