מחפשת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
את עצמי בתוך העומס והאינטנסיביות .איבדתי אותי ..הרגשה לא יציבה בשום מקום מן תלושיות . יודעת שזה רק תקופה כזאת. תחושה של לבד גם שיחד מרחיקה את עצמי לא להרגיש לא להיות. הייתי שם בתור נערה יודעת שזה גיל שחייבת להיות בו לדבר עליו לגעת בו. זה בגרון חונק הגוף זוכר הכל גם מה שאני לא זוכרת ולא רוצה לזכור. לא יכולה להביא את זה לטיפול כי פוחדת שהחלקים הנרקסיסטים יגיעו גם, אז לא נוגעת . בקושי מצליחה להביא את עצמי בטיפול למרות שיש שיפור וזה נכון היה לא להביא את הכל לכאן . אודי פוחדת שהזכרונות יצאו כשאני יהיה לבד כמה זמן אפשר לכלוא אותם מלצאת ...פוחדת שאשתגע . לא סתם החלקים האלה נוצרו אז ... אוף שוב רצה סביב הזנב של עצמי
אתה צודק ואני ביקשתי ואני מודה לך על כך. אבל כרגע פשוט לא !!!!!!!!!!!!! והיא יודעת את זה כרגע היא לא מסוגלת להכיל אותי אותנו שם .אז שותקת .... להביא לטיפול כרדע זה להסתכן שוב שהלבה תישרוף אותה לא יהיו לי יותר הזדמנויות זה יחסל את הטיפול... לצערי כרגע הולכת על הבהונות ...... אבל תודה אודי וסליחה זה לא היה הוגן להביא את זה לכאן .שותקת