כשדיברנו בטלפון בחמישי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היא סיפרה לי שהסחלב שנתתי לה כשנפרדנו עדיין פורח. ועל העוגיות שנתתי לה אמרה, שכמובן נגמרו (: היא שימחה אותי ממש.
חנה יקרה, יפה כל-כך, בעיניי, שאת מצליחה - הן לזהות את הרגש והן לשמור אותו לאורך זמן ולהרחיב את הלב. מספר פעמים הכנתי מטעמים למטפל שלי (וזה אינו דבר של מה בכך, משום שלאחר המשבר הגדול שלי, לא ממש חזרתי לבשל ולהתקין מאכלים), וגם, הנה, מצא חן בעיניו. שלך, סוריקטה
את הולכת לטיפול באופן קבוע? אני לא בטוחה אם אני יודעת... וגם, רק לאחרונה מרגישה שיודעת עלייך קצת יותר על הטיפול שלך. נחמד בעיניי להביא למטפל דברים שמכינים, אולי גם קצת מביך.
ונהדר שיש לכן אפשרות להתעדכן :-)
לא נראה לי שנתדעכן על בסיס קבוע, אבל פשוט התעורר לי צורך עז.