ראיתי פרסום להרצאה פופולרית לעידוד אנשים לאמץ לעצמ

דפוסי חשיבה והתנהלות של מצליחנים. ההרצאה נקראת 'פריצת גבולות' לא יכולתי שלא להרהר כמה זה שונה בשם מהעקרון בטיפולים פסיכולוגים של 'אכיפת גבולות'.

מה עם כל אלה שמעידים שעזר להם? כולם שרלטנים?? לפחות הם מציעים איזו תקווה... ברור שאני מתייחס לזה בביקורתיות אבל באותה מידה טיפול פסיכולןגי נחווה לי קיצוני לכיוון השני. מראש שדוחפים 'מציאות ומגבלותיה' חונקים את נפשו של האדם ושוברים אותה. יש דברים שאולי כן אפשר לשנות. בכלים התנסותיים וקוגניטיביים. לאמן את המח. אני לא רואה שבטיפול דינמי מאפשרים תרגולת כזאת. בכל מקרה עם מהטיפול הפסיכולוגי יצאתי בהרגשה מרוסקת זה דווקא מאזן אותי לשמוע קשקושים מהסוג של אימוץ חשיבה חיובית .. לא שיוצא לי ככ להצליח ליישם את זה... בעע