גלי יקירתי...

התלבטתי אם לכתוב לך את מה שאני רוצה, כי זו ממש דודה פולניה, את מכירה אותן אם את משמינה, הן אומרות לך שאת נראית כמו חזיר אם את מרזה, הן שואלות אם אין לך סרטן אם יש לך חבר מוצלח הן שואלות מה הוא מצא בך, ואם אין לך חבר, הם שואלות מה קרה, אין אף אידיוט שמוצא בך עניין? וכך הלאה והלאה. אבל מה שחשבתי הוא כך, קודם כל התמונה שאני רואה אותך, היא שאת מוקפת בפרחים שצומחים מעל הגדר, חתולות מסתובבות לך בין הרגליים, וכולך עם רצון של נתינה. וכל זה לא משלים את החסר של הבן זוג, שחסר, ואז מגיעה האשליה, של המטפל, והוא כאילו לוקח את המקום של בן הזוג שחסר. האשליה לא נוצרת בוואקום ולא מאליה, יש שניים בטנגו הזה, וזה חלק 'מהטיפול', ואני חוששת שבאיזה שהוא מקום, האשליה הזו יכולה להרפות את ידייך, מלהשקיע את כל המאמצים כדי למצא בן זוג, שהרי הבועה הזו של 'המטפל' כ/מאהב/בן זוג/חבר, תתנפץ, ועם מה תשארי ביד? רק רציתי שתהיה לך המודעות, האם 'הבמקום' הזה, לא מרפה את ידייך. יש בך כל כך הרבה הכלה, ויכולת להתקשר, הלוואי ותמצאי את מי שיעריך את זה, ויתן לך משהו אמיתי.... מקווה שלא דרכתי על יבלות, אך כמה ימים אני מסתובבת עם הרצון לומר לך את זה, והחלטתי כן לומר, לפעמים, מה שרואים מכאן לא רואים משם.

הי סאנדי יקרה, כיף שקראת בשמי. ובכלל לא דרכת על יבלות. רק מעט תיקונים- המטפל הוא בכלל מטפלת, והפנטזיה איתה יותר שתאמץ אותי מאשר פנטזיה זוגית.. אולי חשבת כי סיפרתי על מטפל שפעם היה מתקשר אלי להעיר אותי בבוקר? אפילו אודי מכיר את המטפל הזה.. חמוד הוא... דיברת לא מזמן על קנאה, המטפל הזה בכלל לא צעיר, ותמיד ראיתי ליד ביתו/הקליניקה, אישה צעירה ותינוק, והנחתי שאלו הבת והנכד, וביום שהוא סיפר לי שזו אישתו ובנו התרסקתי מרוב קנאה ועזבתי... היום המטפלת סיפרה לי משהו על הילדים שלה שגם גמר אותי מקנאה, בינתיים הצלחתי לא לעזוב... ולגבי זוגיות.. יש בחודשיים האחרונים מישהו... אני מאד מתלבטת לגביו... הוא מבוגר ממני בשנים רבות, והוא מעורר בי המון חרדות, ויש גם הרבה צורך שלי בספייס, הוא מבחינתו כבר היה רוצה לגור יחד לפחות, ואני שמה ברקסים, הוא מאד טוב, ורגיש וקשוב ומתחשב ומשקיע ומפנק... ולמרות כל זאת אני לא מצליחה להרגיש שמאד רוצה את הקשר איתו... שואלת את עצמי אם זה קשור לדברים של אודי למימה, על החיפוש אחר מושלמות, כי יש בו דברים בולטים לא מושלמים... שואלת את עצמי כמה מותר לי להיות בררנית או לשמוח שמישהו כזה רוצה... ושואלת את עצמי איך מחליטים, כי בגילי אסור לי לבזבז זמן, ומצד אחד יש חלקים שנעימים ומצד שני חלקים שמאד לא.. ואני מנסה לדבר את שני החלקים בהרבה עדינות... אני אשמח אם גם אתה אודי תתיחס... ואם זה לא יותר מדי לבקש גם חוכמתה של סוריקטה תתקבל בהוקרת תודה:) צריכה לישון תכף כבר השעון המעורר יצלצל... לילה טוב גלי

אפילו דודה פולניה לא יכולה לייעץ עם כל כך קצת אינפורמציה אבל אלי תנסי לכתוב על דף פלוס ומינוס לתת לדברים ביטוימוחשי, רציונאלי, ולראות האם הרג שלכאן או לכאן מתגבר על השכל. מבינה את הקנאה של רוצה גם. פעם הייתה לי הפלה, שמאד שברה את רוחי, כל כך רציתי את הילד כמה שבועות אחרי זה הלכתי לקניות בסופר גדול, ככה סתם, מטיילת עם העגלה, ופתאום נכנסתי לאיזור של התינוקים, ואני ראה טיטולים מטרנה, ואני מסתחררת, מרגישה שמישהו נתן לי בוקש בתוך הלב שאני הולכת לפיול החוורתי, אנשים נגשו לשאול אם אני צריכה מים, פשוט התרסקתי לחלוטין, זה הביא לי את כל 'האבל' בחזרה, במקום שלא ציפיתי לראות תזכורת לתינוק. כך שלאו דווקא הדברים הם מקנאה, לפעמים זה תזכורת, מכת לחי על מה שרוצים בדיוק את נשמעת עם עין מאד טובה, ומפרגנת, יש לך פשוט חסר אגב, זה שהוא מבוגר, זה לא רק יחסי השאלה היא כה הוא מבוגר, ומתי הוא הופך להיות לנטל

הי גלי ממי שלי, גם לי יש/ הייתה פנטזיה שהמטפל שלי (אנו בני אותו גיל, בערך) יאמץ אותי. הוא ואשתו. ואיכשהו אני מצליחה להרגיש שזה די כך. במובנים טיפוליים. אני שמחה שאני 'קצת' בת שלו, במובן זה שהוא מורה החיים שלי. בת של איש שהגיע מאד מאד רחוק (הודות לצניעות, הודות לפנטזיות שדווקא אינן מרחיקות לכת, הודות לקבלת התסכולים והאכזבות במציאות, הודות להשקעה רבה, נחישות והתמדה, לכוחות הנפש שלו, לדעתנות ועוד), ומשאלת לבי היא שלוואי והיה כך כשהייתי קטנה, אבל הוא גם איתי הקטנה. ולי היה האבא שלי. גם האמא. על יתרונותיהם וחסרונותיהם. שבדרכם נתנו את חלקם במי שאני. הוא לא מחליף. היום היה יום מקסים. הלכתי לטייל באוויר הפתוח, באזור שקרוב למקום מגוריו, קרוב לאזור של המשפחה שלו. דמיינתי שאני פוגשת אותם, כולם, הוא, אשתו, הילדים. אני יודעת איך נראים כולם. לא מתוך חפירות מאחורי הגב – אני יודעת, כי הוא הראה לי. הוא סיפר ושיתף. אבל רק עכשיו. אחרי שנות טיפול רבות. עכשיו, כי נראה שבעיתוי הנוכחי אני יכולה לעמוד בכך. מבלי לקנא באופן הרסני. אני חושבת שקינאתי באופן שאפשר היה לומר עליו שהוא כמעט חסר שיפוט. לעתים, בעיניי, להיעדר השיתוף בשלבים מסוימים, ישנן סיבות שנוגעות לטיפול ונועדו להגן על המטופל. זה לא שמישהו פה סודי, כי הוא פרנואיד מסתורי או משהו. גלי, חושבני שאני מכירה את הקנאה הזו. מכירה את השקיקה לבלעדיות בקשר (אולי גם על כך את מדברת). הטיפול לימדני לוותר המון. להתפשר. אם כי, לא בכל מחיר. ואת יודעת, טיפה גדלתי, אולי, ואני עדיין רוצה שבשעה היחידה שיש לי בשבוע, שעה שהיא שלי, להיות קצת קטנה. לקחת את המקום הזה. לגבי הזוגיות – שמחתי לשמוע שיש מישהו על אף הדילמות. גם אם זהו ניסיון שהוא נקודת ציון לבאות. וגם אם מרגיש מאוחר קמעה. מניחה שהעניין מורכב מכפי שניתן להעלות על הכתב. גם פרטים מעטים מאד נחשפים כאן, בפומבי, כביכול. אני מאמינה שאתן משוחחות על כך בטיפול. חשבתי להזכיר שמה שהמטפלת תאמר, ולא היא בלבד, אלו הצעות. את יכולה לקחת בשתי ידיים, את יכולה להדוף, את יכולה לקבל רק חלק וכדומה. לנסות להרכיב תמונה שלמה יותר, ולזכור את חלקך באחריות. לבינתיים, ו... עוד שבוע, שלך, סוריקטה