היי אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אמרת שתשמח לשמוע... אבל אני לא בטוחה. סופ"ש הקרוב לא הגיע לי בטוב, צריכה לחפש את מקומי... שכחתי כבר מה זה ואת התחושות הרעות שנלוות ואת המחשבות הקשות. חזרתי ממנה קודם, היה קשה ובכיתי הרבה. כבר הספקתי לשכוח את ההרגשה הרעה הזו והיא חזרה שוב... מחכה שחברה תענה לי כי חשבתי לנסוע אליה אם תוכל בכלל. אם לא, אצטרך לנסוע למקום אחר, כי לבד זו האפשרות הגרועה ביותר בשבילי. אולי פעם אצליח שלא אבל כרגע לא מתאפשר. לא טוב לי עם זה בכלל, אבל לפחות מעודדת את עצמי שמצבו הנפשי טוב יותר מאז ומדמיינת אותי עושה עוד דברים מלבד לבכות על מר גורלי במיטה.
הי חנה, להרגיש עצובים - מותר וזה בסדר. לבכות על מר גורלנו - נו, יש דרכים יותר יעילות, לא? אודי