נלחמת

בכל החזיתות...בבית ביני לבן זוגי על הקשר שלנו, על הילדים שלי במערכת החינוך שלצערי לא בנויה לילדים שונים :( בטיפול, על הקשר... רוצה להלחם עליו במקום לבוא מנוכרת כל כך, הייתי מנוכרת והיא הרגישה את הריחוק....והחלטתי שאתקרב אפילו שהיא נוסעת, מכריחה את עצמי להגיע אליה השבוע אפילו שממש צפוף לי בלוח הזמנים ולה אין זמן אחר להפגש... כי יודעת שלא נתראה כי היא נוסעת :( אוףףףףףףףף קשה להלחם יותר קל לומר נואש ולשקוע בדיכאון לאכול עד אובדן...הפעם החלטתי להלחם.....עצובה, עייפה ורצוצה אבל נלחמת, על כל מה שחשוב לי בעולם הזה..הבית הילדים והקשר איתה!!! וגם בעיה רפואית שאין לי ברירה אלא לטפל בה! אודי, אני עצובה אבל לא מיואשת..לא רוצה להגיע למצב של יאוש....מחזיקה מעמד. ואצטרך עוד מעט להחזיק גם בלעדיה כשהיא תיסע.....לפעמים אני חושבת שדיכאון זה מנוחה כזו עבורי לברוח אל האוכל והבכי והרחמים העצמיים...אז נמאס לי!!ויותר לא בורחת!!!

היי קצת תגבורת :) וכן את לא מוותרת קצת סימנטיקה של מילים במלחמה יש פצועים כשאת לא מוותרת את לא מוותרת עלייך כי מגיע לך...אז משאית בדרך אלייך עם מה שבדיוק יעזור לך...המון אהבה כוח וחיבוקים ..איתך https://www.youtube.com/watch?v=5WEggKymynE

תודה אביב שיר מקסים!! קוראים לזה אהבה :) יש בי אהבה והיא תנצח! אכן! ואודי, הלואי שאוכל לקבל ככה בפשטות כזו בלי מלחמות........אגב בביה"ס לצערי למי שיש ילדים עם בעיות קשב וריכוז מבין שזה מלחמות ולא רק לקבל....עדיין אחרי אבחונים אין הבנה ולא תמיד הילד מקבל את מה שמגיע לו, לא מבינים שזה כמו ילד נכה שמבקשים ממנו ללכת בלי עזרים :(

אולי תתן לזה מינוח אחר, אבל החיים הם מלחמת קיום, כל אתגר שצריכים להשיג אותו הוא סוג של מלחמה, התמודדות זו גם מלחמה, שאלה של הגדרה, מבינה את מיכל עייפתי, עייפתי כל כך