סוריקטה, מימה ואודי..

בקשר לשאלה עם הכעסים..אז תודה לשתיכן שהגבתן אודי ומימה, נא לא לריב על חשבוני :) מימה, אודי חושב כמו כל הפסיכולוגים שהתשובה אצלי...כמו תמיד תארתי לעצמי שיחזיר אליי ואני מבינה את הרעיון בתור מטופלת חמש וחצי שנים. מימה, תודה שענית לי וחשבת עליי...אכן עניין הכעסים מגיע אצל כל אחד מכיוון אחר אולי.. וסוריקטה אכן, אצלי זה פחד בעיקר, מביקורת נגדית...שהכל יחזור אליי כמו בומרנג ושזה לא בסדר לצעוק על מישהו להעביר עליו ביקורת קשה וכו' ולרוב מרגישה אשמה וכעס על עצמי ולא על אחר ואולי גם פוגעת בדרך זו או אחרת בי וחבל :( הכעס מופנה פנימה...אבל לא תמיד וגם כועסת על אנשים זה לא שזה לא קיים אבל לא אומרת להם את זה.... אודי, אכלתי פחמימות היום יותר מהרגיל וזה קשה כלכך ועוד מעט חנוכה בלעדיה אז פוחדת מהשמנה חזרה...אוףףףףףףףףףףף אני לא אנורקסית ולא בולמית אין הפרעה של ממש, אבל חשבתי שהירידה במשקל תעשה אותי מאושרת וטעיתי, מחשבה נאיבית כל כך...מאוכזבת מזה....אפשר להיות גם שמן מאושר? אולי..פתאום רוצה להחזיר את כל מה שהורדתי....למה זה קורה? למה אני כזו??????? לא אוהבת אותי שמנה או כשמרזה..עדיין לא מרגישה רזה בכלל :( למרות המחמאות והבגדים שצריך להחליף מלתחה שלימה....למה עדיין לא שלימה עם מה שהורדתי? עם עצמי???????? למה אני לא מאושרת???????? אוףףףףףףףףף וזהו, היא נסעה וזה מעצבן וקשה האם אוכל פחמימות עד שתבוא??????? אשמין הכל חזרה שתראה אותי שמנה שוב???????.אוףףףףףףףףףףףף מחשבות מפגרות......... :(

הי מיכל יקרה, את יודעת, בעיניי, פחמימות הן בכלל לא דבר רע בהכרח. הפחות מומלצות, להבנתי, הן הפחמימות הפשוטות, אז עדיף, אולי לאכול כאלה עם אינדקס גליקמי נמוך יותר. חשבת מדוע את ממלאת עצמך בנפח גדול של אוכל? אולי כדי לא להרגיש? אולי כדי לחוש כאב פיזי, נגיד, כאב בטן, במקום רגש שאולי יציף? אולי את מחפשת ליצור כלפי חוץ משהו שמבטא את הפנים? מקווה שאיזונים יצליחו להישמר, זה קשה... רעיונות, לילה, סוריקטה

לא רבים ;) לגבי האכילה.. אם הצלחת לרדת במשקל בקטע בריא ואסתטי אז תפרגני לעצמך. אולי במקום לאכול נסי למצוא פעילות אחרת שתסיח אותך עד שהמטפלת תשוב. אולי אפילו שינה.. פעילות גופנית, תחביבים למיניהם, מוזיקה, שופינג, טיול בפארק וכ וכ .. אינטרנט... זה מה שעוזר לי בתקופות המתנה לא רגועות.