חברות

אודי, אין לי חברות. אין לי אנשים בגילי שאני יכולה להזמין להדלקת נרות אין לי חברות שאני יכולה לצאת איתן לשתות משהו חם פעם הזמנתי חברה של הבת שלי אלינו, ומיד כשהיא נכנסה היא הסתכלה סביב - והבית שלנו הוא די ישן..הממ, הרגשתי בושה... למרות שב"ה לא חסר לנו דבר, ואני מאוד אוהבת את הבית שלנו.. אני זוכרת שבתור ילדה תמיד כ"כ התביישתי בבית שגדלתי בו, בבלאגן, בצעקות, בדברים השבורים..אז אף פעם לא הזמנתי חברות. והיום שיש לי בית רגוע ומרווח, הבושה עדיין קיימת. הלוואי והילדים שלי לא יהיו כמוני, הלוואי ויהיו להם חיי חברה עשירים , הלוואי ויהיה להם ביטחון עצמי. אני יודעת שזה בידיים שלי.. אודי, אני ממש רוצה חברים.קודם כל לעצמי, ואז לילדים.

את יודעת, מיקה יקרה, אני חושבת שאמרת דבר חשוב מאד מאד, ואני שמחה לערנות שלך. כשהייתי ילדה - מאד כעסתי על אמא שלי (רק היא גילדה אותי) שאין לה חברים (למעט פסיכוטי אחד שגם תקף אותי וגם נכנס לי למיטה). זעמתי מאד שאנחנו לא מזמינים או מוזמנים והייתי טוחנת לה ת'מוח וכמובן שנתקלת בחומה עצומה. הייתי ילדה מופרעת, כאמור. יכולה להבין שהבושה נשארה. גם אצלי היא נשארת. אבל, כשבאים אנשים, אני משנה קצת (ואני חושבת שכך נוהגים רבים) את החזות של הבית. הוא הופך להיות מסודר ונקי יותר. אולי בגלל שמשמשים בו. משאלה נהדרת, מיקה. אהבתי. חוג, ריקודים, מקהלה, מפגשי הורים ילדים, אפילו כאלה שנקבעים דרך קבוצות בפייס ובווצאפ. מאמינה עבורך, שלך, סוריקטה

זוכרת שכתבתי פעם משהו דומה? שאין לי חברות...וזוכרת שאת מזכירה לי אותי? אז אני השתנתי עם השנים ובעזרת הטיפול, הבנתי למה זה קרה, בעיקר בגללי שלא יכולתי להתמסר לאף אחד, לאף חברה...ואני אדם חברותי מאוד שכן מזמין ומוזמן לאחרים, אבל אף אחד לא חבר שלי באמת ולא מכיר אותי ממש. לפעמים זה גורם לבדידות ולפעמים עדיף לי ככה...ואיך את? והילדים קצת שונים ממני, יש להם חברים אבל גם הם לא מאוד מאוד קרובים אליהם, מעניין...הם לא בעד תנועת נוער אפילו שניסיתי שילכו ועוד...אולי זה גם באופי...לא יודעת, אבל תמיד ניתן לשנות אם רוצים, אני הבנתי שאני לא באמת רוצה חברות קרובות ממש זה עדיין קשה לי ומצד שני רוצה חברה קרובה...מסובך..מקווה שהובן. איך את? מה את באמת רוצה? קרבה או מתרחקת? זה תלוי בך, פעם חשבתי שזה לא תלוי בי, שפשוט לא אוהבים אותי וכל מי שיכיר יברח..היום זה שונה...

נשמע קשה לרצות להיות עם חברות ואין את מי... לא טובה בלמצוא חברים, אבל, מאמינה בך וחיבוק גדול ממני!