מקום

הבנתי משהוו זקוקה למקום שאוכל לנוח להיות אני שייתן שקט והכלה..מרגישה שגם כאן איבדתי את זה כאילו מצפים ממני שכל הזמן אלחם אהייה אופטימית וחזקה ...זאת הדרך שלי לפעמים והרבה בזמן האחרון אני כואבת החיבורים מביאים איתם הבנות קשות לא פשוטות בכלל על מי אני ועד כמה באמת אפשר לשנות..וכן אני גם אופטימית וחזקה ובכל מקום שומעת במציאות וכאן שזה לא מתאים לי...גם בטיפול היא רוצה ממני יותר מימה שאני יכולה ואני מבינה אותה שהיא דוחפת קדימה אבל זה קשהה וגם אני צריכה שיקבלו שקשה לי שסתם הייו איתי ברגע הזה שאני לא ארגיש לבד כל כך...מרגישה ואולי זה שלי כאילו שוב אין מקום לרגשות הקשים שעולים בי ....

אביבי, 'אלה שמצפים' זה כנראה חלק בך. חלק שאורב לרגעים של חולשה בך. מותר להיות חלשה. ואפילו רצוי לאפשר לעצמך להיות חלשה. כנראה שהשוטר הפנימי הזה שדורש ממך אולי להיות כל יכולה, קיים בעיקר בך. את בת אדם, שלך, סוריקטה