רכות

אודי, עכשיו שאני קוראת את ההודעה שכתבתי אתמול - בא לי לכתוב כאן שאני שונאת את אמא שלי. שונאת אותה ממש. אבל זה לא לגמרי נכון, כי אני גם אוהבת אותה מאוד. בטוח ישנה סיבה להתנהגות הזו שלה כלפיי, אולי באמת היה לה קשה לגדל אותי, אולי היו לא המון קשיים שלא קשורים אליי...ועכשיו כבר מאוחר לה מידי לשנות... שבוע שעבר דיברתי עם המטפלת על מגע, ועל הקושי שלי בכללי עם מגע..אני לא אוהבת את המגע של אמא שלי לדוג'..המגע שלה נוקשה וחזק וכלל לא עדין (הייתה מרביצה לפעמים)..בדיוק כמו האישיות שלה.. אודי, אני ממש מקווה שהילדים שלי אוהבים את המגע שלי... לצערי - יש בי הרבה קשיחות (רגשית ומילולית , לא פיזית) והייתי רוצה להתרכך..להיות יותר נעימה כלפיהם, יותר מכילה ותומכת... אתה חושב שאני יכולה לתקן איתם? אני מרגישה שזו השליחות שלי, המשימה שלי כרגע, להיות בחורה\אמא יותר רכה, ויותר מאפשרת...

אני מאמינה שאני אמא נהדרת ומחבקת ממש לא אמא מרוחקת כאימי...או ביקורתית כל כך כמוה כלפי ילדיי! אני ממש שונה! בטוחה שגם את!

אכן את יכולה ..את יודעת פעם המטפלת אמרה לי שכנראה היעוד שלי זה לעצור את השרשרת ואכן עצרתי אותה הילדים שלי ילדים שזכו לאהבה וגם שלך יכולים ומגיע להם ולך לחוש הורות מתקנת. יקרה בקשר לאמא זה בסדר מותר לך גם לשנוא וסליחה אבל בלי להכיר אותך לא היית ילדה רעה היית ילדה שרע לה ...עצוב היה לקרוא אותך וכל כך הזכיר לי את אמא שלי . האמת שמאז שדיברתי איתה היא השתנתה היא הרבה פחות "ניכנסת "בי מן הסתם היא יודעת שאני יענה לה והיא גם משתדלת מאוד ..יקרה אני חושבת ששווה לחשוב בטיפול האם אפשר לפתוח את הדברים עם אמא לפעמים זה אפשרי ולפעמים לא ..ליבי איתך חיבוק

אודי, סוריקטה, מיכל ואביב מעריכה אתכם מאוד

הי מיקה יקרה, גם אני מאמינה שאפשר, ומאד נוגעת ללבי המודעות שלך והיכולת להושיט יד ולקבל סיוע מבחוץ. ראה ראיתי תיקונים ושינויי כיוון. וגם ראיתי שינויים לכיוונים ההפוכים, לצערי, אבל כאן אנחנו מדברים על כיוון הגמישות והמסת הנוקשות. מאמינה שאת בדרך הטובה. יישר כוח! שלך, סוריקטה