דלת חדשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/12/2015 | 22:30 | מאת: אביב 11

אז זהו כמו שפחדתי נסגרה הדלת היא החליטה לסיים את הטיפול . האמת שעם הכאב והעצב וההלם יש איזה סוג של הקלה יותר מידי זמן אני כל הזמן בחרדות ממש שאם אני אתנהג לא כמו שצריך אני אראה את הדלת ...זה לא נכון להיות מטופל במצב כזה לשחזר כל הזמן את הבית את זה שאני צריכה להיות X כדי שיהיו איתי...מתאמצת לא להיות קרבן שחושב שהוא נורא כל כך ובגלל זה אף אחד לא מכיל אותו גם לא יכולה לחשוב שזאת היא אבל זה שלה בהחלט ... אחרי שהיא אמרה לי את זה היום אמרתי לה שהיא וויתרה עלי שהיא זרקה אותי מכל המדרגות ..מבחינתה שוב תקפתי שוב האשמתי ..במקום להבין שבכאב העצום שאני נמצאת בו ככה אני מרגישה ..באמת עם כל הניסיון שלי להבין מה באמירה הזו תקפני ומאשים לא מצליחה להבין...אבל מטפל שאומר שהוא משלם מחירים אישים גדולים אחרי פגישות כאלה , באמת כבר כלום לא חשוב אוהבת אותה כל כך והיא עשתה עבורי כל כך הרבה שאני הכי מנסה להישאר במקום שלמרות הכאב רואה אותה ...עצוב לי כל כך לא יודעת איך ממשיכה מכאן ...במקום שאני גרה בו זאת תהייה בעיה למצוא מטפל . חושבת על טיפול במייל או בסקייפ אבל חוששת שהדפוסים שלי התוקפניים לא יגיעו בכתב. חנה חשבתי עלייך היום את הדמות שלי ואני הולכת בעקבותייך לא נשברת יש לי עוד שתיים שלוש פגישות לעשות סגירה אני מקווה שאבוא ממקום טוב חזק שחושב קדימה ...לפחות שהטיפול הזה יישאר במקום טוב בלב ... רק דבר אחד לא מבינה למה היא התאמצה כל כך לגרום לי להביא את הצדדים האלה שלי התאמצה כל כך שאני אקבל שהם שלי והיא בכלל לא מסוגלת לטפל בהם ???? לאלוהים פתרונות ..הלוואי ואלמד לשמור על עצמי כמו שהיא שומרת על עצמה ...בבקשה בנות תנו לי להיות במקום הזה הכואב מבלי שאצטרך לדאוג לכן ולחרדות שצפות שוב לא להשוות בן טיפול לטיפול ...וכן דלת נסגרת ואחרת נפתחת ככה זה בעולם ... יודעת שתיפתח לי דלת אחרת שונה אבל טובה כי מגיע לי טוב והרבה .... אודי כבר לא נעים לי לבקש אבל זה באמת מחזיק אותי שפויה ...אפשר עוד שיר אחד קטנטן...

לקריאה נוספת והעמקה
16/12/2015 | 11:11 | מאת: הילה

אוף.... ממי זה לא מגיע לך... את כזו מיוחדת וטובת לב.... אני כן חושבת שזה שלה, היא נכשלה מלטפל בך, אביב הלוואי שאוכל לחבק אותך ולאמץ אותך לליבי... את ראויה לאהבה, לחום, לשייכות וקבלה על כל חלקיך! בוודאי שאפשר לכאוב להתאבל ולחוות קשת של רגשות קשים מעיקים אחרי הטיפול הזה... אביב, אני איתך מרגישה? הילה

16/12/2015 | 18:30 | מאת: אביב

בטח שמרגישה הכי שמחה שבאת שהיית כאן בשבילי ...אוהבת חיבוק

16/12/2015 | 11:17 | מאת: קרןאור

אביב..., את משהו מיוחד במינו.אוו שאפו. ועם כל האהבה שלך אליה,ההערכה וההוקרה,זה אכן גם מקומם ומכעיס,מאד.גם אותי,מה שאת מתארת וחווה. ונשמע שהיא אכן נטשה. איזה מין דבר זה עצוב וכואב נורא, ולא ברור לי בכלל. ואני נמנעת מלאמר עוד שאר דברים...ולאור בקשתך. יישר כוח.

16/12/2015 | 17:47 | מאת: גלי

ליבי איתך! כאב גדול... ובכל זאת נדהמתי לקרוא אותך, למרות הארוע המטלטל הזה את נשמעת לא רע, לא מפורקת או משהו, חושבת על העתיד, מבינה אותה, אוהבת אותה, זה ממש מקומות של כוחות! אני לא אספר על מטפלים אחרים אבל כן אומר שחוויתי סיום טיפול מצד המטפל לא פעם ולא פעמיים, וחלק מזה זה מקומות של המטפל, גם להם יש את הנקודות הרגישות שלהם, וחלק זה היה חלקים שלי, שכן, חלק מהלמידה היא לקחת עליהם אחריות ולנסות קצת יותר לווסת אותם בסיבוב הבא. למדתי שהפנטזיה שכשאוהבים ישארו איתי בכל מחיר נכונה אולי רק להורות.. ועם כל הרצון שישרדו את כל החלקים הקשים, בפועל יש חלקים שמאד קשה להשאר בקשר כשהם יוצאים. ואני חושבת שמה שהיא התכוונה לומר לך זה שהיא רצתה שתדברי את המקומות הקשים האלה ולא שתפעלי אותם.. מאד כואב, אבל זה שלב, וכנראה שזה חלק מהתהליך שאת צריכה לעבור ולצמוח דרכו. מאמינה בך! יהיה טוב! לא יודעת להוסיף קישור אבל אם בא לך את יכולה לשים את השיר יהיה טוב של דויד ברוזה..

16/12/2015 | 18:35 | מאת: אביב

יקרה יודעת שזה טריגר לך אבל היא לא נטשה גם עם במקום הפגוע אני אומרת את זה ..היא לא יכולה יותר מי יגול להאשים אותה ..היא רוצה אבל פשוט לא יכולה . זה לא עושה את זה עצוב יותר וכן אני נופלת למקום שכועס ולמה ואף אחד לא יכול ואני כזאת נוראית אפילו ששתיינו יודעות שלא ...אבל זה חלק מהעיניין יקח לי זמן ואני יעבור את זה הכי חשוב לי עכשיו לסגור אותו יפה מכובד אוהב שהחוויה הטיפולית תשאר טובה ..השאר זה גלים וזה עובר...תודה יקרה שהיית כאן עבורי..ומה שלומך מזמן לא כתבת??

16/12/2015 | 16:48 | מאת: מיכ

ממש חבל, עצוב...אבל גם היה בזה משהו צפוי שכאילו חיכית לזה? רק לומר שאני איתך יקרה! הלוואי שאת מרגישה שאנחנו איתך, כלנו, קבלי חיבוק חם ואוהב.

16/12/2015 | 17:25 | מאת: מאי

אביב יקרה אני קוראת אותך כל הזמן.. ורשמת בהודעה הקודמת שנמאס לך מהפחד שמנהל אותך אם היא תשאר או תעזוב.. אז כנראה שבאמת הרפת ואולי תהיה לך הקלה קטנטנה מזה? אני בטוחה שהכי כואב לך בעולם.. ומחבקת אותך.. אבל גם אם זה נראה לך באמת הסוף של הטיפול.. איאפשר באמת לדעת.. אולי זה עוד טלטלה קשה ובסופו של דבר הכל יחזור לקדמותו.. בטוחה שהדברים יסתדרו, תני לזה קצת זמן ובאמת שאני הכי מבינה אותך גם אני קשורה מאוד למטפלת שלי... תעזרי במקום הזה ותזכרי שיש לך כוחות.. איתך, מאי

16/12/2015 | 18:31 | מאת: .במבי פצוע..

ווואוו... וואוו.. לא פשוט... האמת היא שכשקראתי עכשיו את הודעתך, לרגע נעצרה נשימתי .. וואוו... היא משלמת מחירים אישיים כבדים ??? לרגע דימיתי אותה (את המטפלת שלך)כבעלת אישויות רבות שמופעלות באופן לא מודע על ידך...וזה המחיר ... אל תקחי ברצינות את מה שאמרתי הרגע לגבי המטפלת שלך.. מרגישה עליה כעס, הלם כזה.. מדהים.. אולי מתרחש ביננו (בינך לביני) השלכה הזדהותית.. ייתכן שכרגע אינך יכולה להחזיק את הכעס וההלם שאת מרגישה כלפיה ולכן אני נוטלת את התפקיד הזה ?? הקשר הוירטואלי פה בפורום מדהים... הרגשות בעוצמה ממש כפי שמתרחש בקבוצה ממשית.. הזוי.... אביב.. רוצה להיות איתך.. לתת לך יד ואולי לא לומר כלום.. רק להיות איתך.. איתך-במבי.

16/12/2015 | 23:22 | מאת: -חנה

רק עכשיו נכנסת לכאן ורואה... מה שלומך יקרה? נשמע קשה וכואב מה שאת עוברת... שמחה שעם כל העצב על מה שלא, את גם מצליחה לראות גם את ה-מעבר. מקווה בשבילך את הטוב ושבהמשך תוכלי למצוא 'בית חדש לטיפול' שבו תוכלי להיות. חיבוק גדול! ממני

הי אביב, מאוד מצער לשמוע. אני מתאר לעצמי שזה ממש קשה לשתיכן. וזה השיר שחשבתי עליו למקרא הודעתך: https://www.youtube.com/watch?v=cecAjSXn2uA אודי

17/12/2015 | 07:36 | מאת: סוריקטה

הי אביבונת, אני פה. איתך. בשקט. משאירה לך את כל המקום. יד על כתף וליטוף עדין, סוריקטה

17/12/2015 | 11:52 | מאת: אביב

מאודדדדדד

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית