למה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אם החוסר נכונות של פסיכולוגית לתת עוד זמן שחזר לי בדיוק אכזרי את ההרגשה שאני לא מספיק שווה עבורה להשקעה . שאני לא שווה. אם כאשר התקשרתי אליה בין פגישות היא אמרה שאני מפריעה. אם כאשר זעקתי ליחס ממנה כי הרגשתי מצוקה היא לא ענתה ועד שענתה זה הרגיש שכבר יצא ממני כל המיץ של המיץ.. אם היא חייכה לי מול הכאב. אם היא נותרה אדישה מולי ואף מחוייכת בזמן שאני נסערת וסובלת . אם היא לא מסבירה לי כלום על אף שאני כבר עושה שמיניות באויר מרוב התפתלויות עקב חוסר פשר ומבטאת מפורשות שזה מפריע לי! איך כל זה אמור לעזור? אם היא מתנשאת עליי שהיא עבדה קשה ואני כועסת. היא לא מגלה אמפתיה לכעס ואחכ אני משחזרת טראומת חוסר אונים שכנראה חושפת את הסיבה לחולשת האגו שלי בחיים - התמוטטות מוקדמת שקרתה אך לא נחוותה. כמו שויניקוט אומר... אז איך זה לא אמור למרר אותי שהיא כפסיכולוגית מודעת היטב להשפעות כגון אלה ועדיין בחרה לומר בהתנשאות שהיא עבדה קשה להצדקת תעריפים כה גבוהים לעומת כושר ההשתכרות שלי וזה במקום פשוט להסביר לי שיש בינינו פערים ברמות תפקוד עקב טראומות מוקדמות שגם פגעו ביכולת לפתח קשרים קרובים ומיניים. למה היא לא הסבירה לי?? בגיל 27-8? למה היא לא הסבירה לי את כל זה??? למה?
הי מימה, אני משער שזה מאותה סיבה שההבנה הזו עכשיו לא ממש מועילה לך בכלום. לא כל דבר אפשר להסביר, בטח שלא כשמדובר בטיפול נפשי. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
