התמודדות עם חולי

שלום לכולם היני חדשה פה ובדרך כלל לא פונה לפורמים אך הפעם הרגשתי כי אני חייבת, מרגישה כי עליי לקבל כלים להתמוד עם מה שעובר עליי. אני יודעת שנמצאת כרגע במצב של דכאון איני אוכלת אין לי מצב רוח ויורדת במשקל. אני לא צריכה כדורים או דברים כאלה כרגע שיעזרו כי המצב לא חמור זה דכאון כמו של כולם שנפרדים לאחר מערכת יחסים אך פה זה קצת מורכב יותר. באוגוסט הכרתי מישהו מדהים בחור זהב, הוא סיפר לי שבר השתלה של לב ו 2 ריאות, זה לא הפריע לי והחחלטתי שאני ממשיכה לצאת איתו, הייתה ביניו אהבה ענקית, אומנם לאט לאט לאחר חודש וחצי המצב שלו קצת הדרדר לא הרבה והוא אושפז בבית חולים 10 ימים, החלטתי שאני עדין איתו ונסעתי כל יומיים מהצפון אליו בית חולים בלינסון בפת. הוא ידע שאני אוהבת אותו הוא הרגיש זאת וכך גם אני. לאחר שהתחשרר מבית חולים בתקוםה הזאת הרגשתי קצת אחרת לא ידעתי איך להתמודד עם המצב ולאחר שהתשחקרר אמרתעי לו איך מרגישה לצערי הוא נפגע והחליט לסיים את הקשר, היום בדיעבד מסתבר לי שהייתה יכולה להיות שזה רק תיאוץ בלבד. חודש אחרי, כן אננו רק חודש לצערי הוא במצב קשה מאוד בטיפול נמרץ מורדם ומונשם לאחר השתלה נוספת של ריאות, ואני, אני נקרעת מזה, כי ביקש מהמשפחה שלא תעדכן אותי לגבי מצבו כי הוא רוצה להגן עליי, הןא נפרד ממני הוא שחרר אותי כי הוא רוצה שיהיה לי טוב בחים הוא יודע שלא יוכל להעניק לי חיים רגילים וזה משהו שלא יודעת איך להתמודד איתו כי אני אוהבת אוו מאוד ורוצה להיות שם עבורו, אני בחורה עקשנית ולא מווותרת, המפשחה שלו ביקשה שאכבד אותם ולא אגיע לבית החוליןם ואני נקרעת, נקרעת ולא יודעת מה לעשות מצד אחד אני רוצה לראותו לדעת שהוא בסדרף מצד שני המצב כל כך עדין שלא רוצה עם המשפחה שלו כרגע מריבות וויכוחוים, הם יודעים שוא יקר וחשוב לי. זה לא שנפרדנו לפני חצי שנה או שנה, רק חודש! לפני חודש עוד נסענו ביחד וטיילנו וזה מה שהור אותי ומכאיב לי כל כך שבמשך חודש המצב שלו הדרדר עד כדי כך שהיה חייב להיות בבית חולים. שגם שם הוא היה ולא סיפר לי את האמת אמר שהוא בבית של אחיו, הוא לא רצה להדאיג אותי, אבל הוא לא מבין שזה שמנסה שלאאדע מה קורה איתו כדי למנוע ממני דאגה רק הופך את זה חמור יותר, אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לכן פונה לפורום שיכולו לעזור לי להתמודד ולתת לי כלים אני מרגישה כל כ חסרת אונים.... תודה.

מקפיצה

יש לי רגשות אשמה בגלל מה שאמרתי לא בגלל המצב שהגיע אליו. יש לי רגשות אשם כי לא היתי לדעתי צריכה להגיד את מה שאמרתי, וההתלבטות נובעת מזה שאיני יודעת כיצד המשפחה תגיב שאגי לשם, הרי בקשה ממני לא להגיע ולכבד אותם ואני מעוניינת בבלאגן עמם וכמו שאמרת גם הוא נמצא במצב עדין ואיני יודעת כיצד ישפיע עליו המצב אם אגיע ואריב עם המשפחה שלו או אם אגיע ואראה אותו לכן אני בדילמה אבל אין זה אומר שלא אוהבת אותו, אם לא היה מאושפז הייתי נוסעת אליו כמו שהייתי עושה עד עכשיו. הייתי מתניעה את הרכב מודיעה לו אני בדרך וזהו מעמידה לו עובדה, ככה הייתי עושה לו והייתי רואה אותו ונפגשת איתו , אבל עכשיו המצב יותר מורכב, הוא מאושפז ומתאושש והמצב רגיש מאוד אני הולכת עם הלב אבל גם נסה ללכת עם הרש אבל שוב אי זה אומר שלא אוהבת אותו לרגע