אודי,

הי, רוצה לשתף אותך וגם לשאול.. בחמישי בערב ראיתי שהתחלת לענות להודעות לפי סדר עולה (כפי שאני מזהה פעמים רבות בדרך בו אתה עונה לכולנו) לפתע פתאום , ללא אזהרה כלשהי ראיתי הודעה חדשה שמיענת למימה... כשקראתי את תוכן ההודעה נעצרה נשימתי.. נבהלתי. מאוד !!! לאחר כמה שניות (?) דקות (?) חזרתי לקרוא את הודעותיה האחרונות של מימה ולא מצאתי משהו חריג/יוצא דופן.. ואז שאלתי את עצמי אם התרחש משהו מאחורי הקלעים ? מימה כתבה הודעה שחרגה באופן בוטה ממה שאתה מאפשר, ולכן קטעת את רצף התגובות אלינו וכתבת (בחמת זעם ???) למימה את שכתבת ???? מה קרה ???? אותי זה קצת הכניס לחרדה... שאלתי את עצמי פתאום אם גם לי יקרה מתישהו משהו כזה ???? נזכרתי פתאום גם בהתכתבות הראשונה שלנו כשהגעתי לפני למעלה מ 6 שנים.. זוכר אודי ? אני זוכרת שאז , בתחילת דרכנו המשותפת, כתבתי באמת בתום לב והתגובה שלך אז ממש ממש שיתקה לי את הנשמה... אודי, אם אתה יכול.. בבקשה, תשתף מה קרה שפתאום כתבת למימה כזו הודעה קשה . שלי, הצמיתה את הנשמה... במבי. וחוצמזה חזרתי עכשיו מאמא צביה והקראתי לה את ההודה ששלחתי לך בחמישי ,ואת תגובתך. אני לא כ"כ הבנתי את המשמעות של תגובתך אלי, אמא צביה דווקה מאוד אהבה אותה... (את תגובתך) לפעמים אני לא מבינה .. לא אותך ולא את אמא צביה... ואז אני נשארת לבד..

הי במבי אחותי, ראשית אזכיר, שאני, כנראה, שונה כאן, במובן זה שהמחשב שלי הולך לישון מוקדם, ואיני רואה את הודעות המענה של אודי, כמו גם את ההודעות שעולות מאוחר, בזמן בו הן קורות קורות, אלא רק למחרת. ויש בזה משהו טוב ונינוח עבורי. לא בזמן אמת, אלא ברגוע, אחרי הלילה. בלי לחץ, וכשרמת החרדות נמוכה בהרבה. הפרידות הללו שאת מזכירה, שמרגישות לך, לנו, בבום פתאומי, הן פעמים רבות ציון דרך בתהליך ואפילו תהליך מתמשך מאד. גם עם מימה (שלום מימה, אם את קוראת) היה כך בעיניי כאן. ואת יודעת, אפילו הרגשתי שאודי ממש בהודעותיו האחרונות מנסה להתקרב למימה (אליך, מימה). מזמין אותה לספר כדי להכירה עוד. משקיע בתשובות. מספר הודעות של מימה (שלך, מימה) שכן הועלו גם תקפו את אודי באופן אישי וזלזלו בו מאד. לא פשוט. פעמים לא מעטות הוזכר אופן השימוש בפורום. של כל אחד מאתנו. ובקשר לדמיון ופנטזיות - לפעמים צריך לזכור שאלו מקומות שהמחשבות שלנו נודדות אליהם, אבל זה לא מה שקורה באמת. זה רק דמיון. בוקר של אור, מהיום וחצי שנה הלאה הימים יתארכו. באהבה, סוריקטה