גלים גלים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
גל של כאב ועצב ונפילה לתהום הקרבנות האומללה מטפסת על גל של כעס ואבדן הדרך .על הבטחות שנאמרו וניכתבו ולא ימומשו....דרך הבנה על מה זכיתי על שש שנים מלאות באהבה נתינה אין קץ חמלה וטוב שאין כמוהו.. מבינה איך נפלתי בשנה האחרונה למקום שמשחזר את אבא ..את הפחד שילך את המוכנות לעשות הכל שישאר עד שנה
את המשפט אפילו בשבילי ..עד ששמה שקורה שאני כל כך מרגישה כלום מחוק שאני תוקפת ...וזה הכל בתוכי וכלום לא שייך לבחוץ וזה הכי עצוב ועד שלא אלמד לנפץ את הרטואל הזה אני אפול לשם בכל קשר קרוב ואינטימי ....
אביב יקרה, חסרים לי פרטים בתמונה, אך האם ישנה אפשרות בה תיקחו מרחק זו מזו של פרק זמן שהוא ואחר-כך תחזורנה לעבוד יחד? הייתי מאד רוצה להאמין באפשרות הזאת. אני מאמינה שהיא התאימה לך מאד לתקופה מסוימת, ועכשיו, אולי פחות, אבל ייתכן שמשהו יכול להיבנות מחדש עם קצת אוויר בין לבין? את כותבת 'גלים גלים' ואני נזכרת בתרגילי הרגליים האהובים שאני עושה לתינוקי שאני מטפלת בו. מחשבות בוקר של הרבה תקווה עבורך, שלך, סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
