למימה - פרידה , ולאודי- שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, לא ענית על הבקשה שלי, לאפשר למימה להיות כאן בשביל הפרידה ממנה. אני מאד אשמח. ואם לא אז כעצת סאנדי נוטעת כאן את עץ הפרידה. מימה, את יקרה לרבים כאן ולי, אני מרבה לחשוב עליך, אפילו לטיפול שלי הגעת :) אני מקווה שלא תבטלי את זה , שאת משמעותית. עצוב איך שהסתיים כאן בפורום, מקווה שתוכלי להשאר בעצוב ולא ללכת לזעם על מה שקרה כאן, זה יהיה רק עוד שיחזור וחבל... מאמינה שיכול להיות טוב יותר. ממליצה לא להסתכל על אחרים ועל התמונות שהם מעלים בפייסבוק או על איך הבתים שלהם מעוצבים ולהסיק מזה משהו על איכות החיים שלהם, כי את לא באמת יודעת... גם מאחורי תמונות יפות ומחויכות ומאחורי בתים מצוחצחים ומפונפנים מסתתרים הרבה פעמים קשיים וקונפליקטים וחוסר תקשורת ובדידות ושאר מיני מרעין... תסתכלי על עצמך ותנסי לחשוב איך את עוזרת לעצמך לצמוח, זה לא קל אבל לגמרי אפשרי, את יודעת מה דעתי על מהי הדרך לשם, אבל תבחרי לעצמך את הדרך... זאת דרך לא קלה ויש שלבים בהם מתחשק לפרוש מרוב שהקושי נראה בלתי נסבל, מאחלת לך שתצליחי לשרוד את כל השלבים שצריך ושתגיעי למקום שתוכלי לנוח, שתרגישי יותר טוב עם עצמך, ואז דברים כמו האם יש לך הכרה בביטוח לאומי או האם הבית שלך יוקרתי יהיו באמת חסרי חשיבות (כמעט), כי יהיה לך את הבית הפנימי שתוכלי להרגע בו. יש איזו אמירה שציפור אף פעם לא חוששת מכך שהענף שהיא יושבת עליו ישבר כי היא יודעת שיש לה את הכנפיים שלה לקחת את עצמה אל ענף אחר. מאחלת שתצמיחי את הכנפיים האלו! חיבוק! גלי
איזה יופי כתבת מסכימה עם כל מילה