מסובך

אודי,.לא יכולתי שלא ללכת. גם פחדתי ללכת וגם פחדתי לא ללכת. דיברנו על זה. הוא אומר שהנזקקות שלי מובנת לגמרי וגם לגיטימית. אני הייתי רוצה להיות חזקה יותר, ההתבוססות הזאת קשה לי. מצד אחד הוא מאמין שאני יכולה להחלים מצד שני הוא אומר שלוקח בחשבון שזה יכול גם להגמר במוות. האשמה שאני נושאת היא חלק ניכר מהכאב שלי ואיתה ההלקאה העצמית. יש בי חלקים מנותקים לגמרי זה מזה וגם ממני והתקשורת קשה. ובעודי כותבת זה נשמע לי כל כך לא אמיתי... אוף. מסובך. אודי, תודה על המקום שאתה נותן ומאפשר ועל מסירותך. שתהיה לך שבת מנוחה. שירה

איזה דיבורים לא אחראיים של מטפל!!

לאט לאט יקרה...זה לוקח זמן כוח ואומץ ענקי..תסכימי להקשיב להם לא לרצות להרוג לא לכנות בשמות כי בסופו של יום הם כולך את. תנסי לתקשר בדרך כתיבה זה עוזר באמת אז לרעש הלא מובן יש קול וצורה ..שירה זה קשה מאוד אני יודעת איתך יקרה ....

בבקשה להעמיד גבולות לכולם ...תכתבי להם ברור שלא פוגעים בך ..את יכולה יש לך את הכוח לזה ..מחבקת