ואודי רוצה לשמוע i can't believe it

אודי גם אתה טעית בטקסט שלי, אני פשוט לא יכולה להאמין את זה תהרגו אותי אם הייתי מאמינה לזה. עשיתי סטנד אפ על עצמי, וזאת מכמה סיבות, ראשית כל הומור, זה השם הנרדף שלי, וכל האווירה כאן נראתה לי כבדה מדי, שנית מיכל אמרה שהיא חוששת מסטנד אפ עליה, אמרתי אעשה קודם כל על עצמי, שלישית ראיתי כל מיני רמיזות של כל מיני כותבים, שרצו לומר עלי דברים וחששו. רביעית גם בחיים האמיתיים בכל פעם שיש סטנד אפ אני המועמדת הטבעית שיצחקו עליה, מכיוון שזה כמו קריקטורה, שאוהבים מישהו עם אברים מוחצנים, כך האופי הצבעוני שלי מתאים בול לסטנאפ בין אם אני מרצה או סטודנטית או חברה, לא משנה. ולכן החלטתי להכין סטנדאפ על עצמי. התגלגלתי מצחוק כאשר כתבתי את מה שכתבתי, לעולם לא הייתי חושבת שמישהו שיחשב שהייתי רצינית ושזה בא ממקום של כאב, פשוט זו הייתה ארץ נהדרת על עצמי, אני תמיד אוהבת לצחוק על עצמי! הסטנד אפ לא רק שלא בא ממקום של כאב, בדיוק להפך, זה בא לתת ביקורת על מה שנעשה כאן בפורום, בקורת שאני מתכוננת לומר אותה ישירות, אבל הכנתי את הרקע עם הסטנדאפ, ומי שהיה טיפה מתעמק במה שכתבתי היה רואה את הביקורת. בכל אופן, אביב, במבי, תודה שדאגתם, אבל אני בסדר גמור לחלוטין (חוץ מכאבי גב), אין לי שום בעיות, אני כל כך שלמה ושמחה עם עצמי ועם החיים. אמרתי כאן שאני פעם ב... מקבלת התקף, ואחר כך, זהו החיים הטובים ממשיכים הלאה. יש לי ברוך השם חיים נפלאים, מכל הבחינות, ות'אמת, שום דבר מהעבר לא מעיק עלי כרגע, ממש לא, אני במצב רוח עליז ושמח וטוב. לא מדברת ממקום של כאב, כי לא חשה כל כאב (חוץ מכאבי גב!), וטוב שאין איזה מטפל ברקע שיהרוס לי את החיים הטובים עכשיו, הסטנד אפ שלי כל כך הצחיק אותי שהייתי חייבת לשתף את בעלי בו, כמובן שלא היתה לו סבלנות לקרא את הכל, אבל סיפרתי לו על רוח הדברים, וצחקנו ביחד. מייעצת לכולם להחליף משקפיים, קצת עם הומור, קצת עם צחוק, לא כל דבר מגיע ממקום של כאב, ושל צרות, ממש לא. ובמבי, אני חושבת שתחזרי בך מההבנה שכתבת כלפי, אבל אני חושבת, שמן הראוי שאני אומר את כל מה שיש לי לומר (נו... טוף לא את הכל...) אבל אעשה זאת לכל אחת בנפרד. אז אני מייעצת לכן לקרא שוב את מה שכתבתי, עם משקפי ההומור ואין לי ספק שיהיה לכם בידור טוב.

יש שמץ של אמת, אז צחוק צחוק אבל יש המון ציניות עצמית שדווקא חבל ככה לצחוק על עצמך, לי צחוק כזה גורם לכאב. לאחד מתאים לשני לא. מה לעשות? מסכימה עם אודי מאוד...מנגנון הגנה.

המון בקורת על אחרים, אבל לא תחושות נגטיביות על עצמי, ממש לא, להפך..

רואה גם רואה הכל מכל ...גם את הכאב שאת מדחיקה מעצמך והם באים דרך הגב...והכל בסדר והכי חשוב שאת מאושרת וטוב לך .

סנדיי הי, שמחה לשמוע שהחיים שלך באמת באמת בסבבה (חוץ מכאבי הגב ).. בא לך לשחק במשחק הומוריסטי ? אם את מסכימה אז בסבבה.. אם בא לך, קחי את כאבי הגב שהכנסת לסוגריים.. תוציאי אותם מהסוגריים ותני להם מקום של כבוד. טוב? תנהלי עם כאבי הגב דיאלוג: למה הם בחרו לבוא אלייך, למה הם בוחרים להתמקם דווקה שם ? בגב? יש איזו משמעות לגב? מתי הם- כאבי הגב מגיעים ? אולי הם מנסים לומר משהו לסנדיי ? אלייך ? בדרכם שלהם ? ואולי אם תבחרי לנהל עם כאבי הגב דיאלוג במקום להכניסם לסוגריים,תגלי דברים מעניינים ? ואולי הם גם יפסיקו להטריד אותך ? ואם את רוצה סנדיי, אז תנהלי איתם את הדיאלוג בהומור .. המוני המונים של הומור.. ואני ממשיכה לעמוד מאחורי מה שכתבתי לגבי הרגשות שהרגשתי כשקראתי את הודעות הסטנד אפ שלך..הרבה פגיעות (בחולם ושורוק) שיש לך..וגם ים של כאב.. וצר לי על כמות אנרגיה עצומה שמתבזבזת על נסיונות טשטוש של הרגשות הפנימיים.. את מייעצת לכולם להחליף משקפיים.. מזכיר קצת אולי את הבדיחה שאת הכנסת לפורום לגבי הנהגים שנוסעים בנתיב הנגדי מלבד ההוא שלא מבין למה הם עושים זאת.. איכפת לי ממך סנדיי...באמת. במבי.

ראשית, מיפוי העצמות הראה בדיוק למה כואב לי הגב, הוא בדיוק ממה שזה נובע. כן, תמיד אני צוחקת שזו הירושה היחידה שקבלתי מהצד של אבי, את הצרות בגב. אבל אני בהחלט מנהלת עם הגב דיאלוג וכבר כתבתי על זה כאן, אנחנו מנסים להגיע להסכמות ביננו. שהכאב יאפשר לי להמשיך לעשות ספורט וללכת ישר, וכנגד זה הוא ישתק אותו רק למספר שעות ביום, בינתיים הוא לא כל כך שומר על ההסדר, אבל בעזרת השם נעבור את זה, הייתי כבר בכאבים הרבה יותר קשים. זו בעיה בשלד של הגוף, שלא רואים בכלל, למזלי, אחרים במשפחה המורחבת זה הביא להם גיבנות, ושניים אפילו נפטרו מזה. אז אני צריכה לשתוק כי זה רק כאבים, וגם לא תמיד. כבר אמרתי שהרופאים ניבאו לי שתוק מוחלט כבר לפני הרבה שנים, ואמרו שלא אוכל לזוז מהמטה, אז ברוך השם, לא התקיים, וגם את התקופה הזו נעבור, ויהיה טוב