ועוד על הקבוצה

לא רוצה לברוח מהקבוצה כי קשה לי... ובאמת לא יודעת האם קשה לי אבל יכול להיות שזה כן מתאים לי וזקוקה לעבודה פשוט, או שלא. ואני חושבת שאני נוטה לשני הכיוונים. וגם לי יהיה מעניין לראות מה יהיה. אבל, איכשהו זה מתקשר לי לטיפול הפסיוכלוגי הראשון שלי, אצל זו שיצאה לחופשת לידה ולא חזרתי אליה בסוף. הייתה לי הרגשה לא טובה אצלה ולא רציתי לחזור אליה. לרגע גם לא מתחרטת אבל זה היה לי קשה להחליט לעזוב. יש לי קטע שגם אם משהו לא טוב בשבילי, לא תמיד אצליח להגיד או לקום וללכת נניח. ומפחדת שאולי הקבוצה לא טובה עבורי כרגע. לפחות היום אני במצב שכן יכולה להגיד את הדברים בטיפול... לפחות זה. אבל גם לא רוצה להגיע למצב ש"מורחת" את עצמי שם וכל פעם אורמת טוב נו ננסה עוד קצת. ועכשיו נזכרת שיכול להיות שבנושא הבא שנלמד יצטרפו עוד לקבוצה. הן אמרו את זה מהתחלה שכך בנויות הקבוצות, שבכל נושא לימוד יכול להיות שיצטרפו חדשים. ובפגישה האחרונה שוב היות ואנו קרובים לסיום נושא הקשיבות. אז הן שאלו אם יש משהו שמישו רוצה להגיד בעניין ואני רק חשבתי לעצמי שכן. רציתי להגיד שאין מקום סביב השולחן לחדשים. זה מה שחשבתי, אבל לא אמרתי. ואז המטפלת שלי/ששם היא אחת המנחות אמרה שבאמת נצטרך לחשוב על הישיבה סביב השולחן מחדש...

היי יקירה אני משתוממת מיכולת הניתוח שלך.... ואני שמה לב כמה התפתחת בזמן הזה שאנחנו מכירות.. רוצה לאמר לך שתסמכי על עצמך.. זכורה לי קבוצה שהתחלתי והיה מצב של מטופלת סוערת מאוד שערערה אותי באותם ימים... בזמנו לא היה ביטוי לקול הזה שלי חרף הניסיון שלי להשמיע אותו.... והיו עוד דברים לא פשוטים.... זוכרת שהייתי חוזרת הביתה כל כך מותשת.... וגם לי לקח זמן אבל בסוף ביקשתי לעזוב.... חנה יקרה, כמעט רוצה לאמר חברתי היקרה... הילה

עונה מהפלאפון כי במחשב הפך לגיבריש... אולי נהיה חברות? למה לא, אשמח! תודה על השיתוף, מרגישה לא טוב שם אבל לא יודעת מה נכנס לגבול שאולי כדאי להמישך ולהתמודד ומנגד אולי די וזה לא מתאים כרגע. ואת ממש מקסימה על המילים שלך אליי. התרגשתי. תודה