יאוש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/01/2016 | 12:24 | מאת: קרןאור

מה עושים כשזה המצב??שכולל גם תטיפול.והכל רק יותר תקוע וחסום ומעצבן ומכעיס,ומעיק ומתסכל,כולל מהפורמט הזה,מהקשר הזה, מהמצב הזה, ולא מצליח להפתח כלום.וזה רק מגלגל תצמו. אז איך אפשר להמשיך כך?? ומתה מפחד שבאמת גם הוא כבר ירגיש שאי אפשר..,ולא יכול. וזה עוד יותר מעיק וסוגר ומעצבן ומרגיש כמו דרך ללא מוצא. וגם לא באמת יודעת(מעבר לזה שברור לי שגם הוא מתוסכל מכל המצב), איפה הוא עם זה? ומה הוא חושב??והאם גם יודע? מבין?כולל,לאן כל זה ואם בכלל יכול ללכת.., וכשהכל תקוע.ואני ככ חסומה כבר.ושוב ושוב. וכל פעם מחדש זה מעיב ונשאר תקוע עמוק בגרון ובנשמה.ופוחדת שבסוף יפתיע ויגיד , שבאמת לא אפשרי(למרות שהבטיח בעבר שמצב כזה לא יקרה). אבל אני כבר לא בטוחה בכל מה שקורה..., ואם הוא בכלל בטוח. ? ואני כלואה ותלויה ומרגישה בלתי נסבל עם הכל. מה קורה???

לקריאה נוספת והעמקה

הי קרן אור, זו אכן דרך ללא מוצא, כל עוד ממשיכים לנסוע בכיוון הזה. ואם את יודעת שזה כך - מדוע את ממשיכה בנסיעה בכיוון הזה? מה ממתין לך שם? מדוע לא להסתובב או להחנות בצד ולהנות ממה שיש שם? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית