לכדי נקודה

מפחיד, אני מצטמצמת לכדי נקודה מצטמצמת עוד, ועוד ועוד עד שנשארת רק הנוכחות שלי ואני לא יכולה לזוז ואני לא יכולה לומר ולא יכולה כן ולא יכולה לא... ככה בפגישות בחוץ קצת אחרת והנה גם פה באתי ונתתי מילים אבל הדבר האמיתי הוא שם, הדבר האמיתי זה השתיקה הזאת, השיתוק הזה שגורם לחשוב, אולי יצמח מזה משהו בסוף, אבל אולי ---- כמעט כל מה שמסביב לנקודה הזאת הוא שקר וגם המילים האלו אבל אני עושה את זה כי ? וואו, ידעתי שזה מאד מאד עמוק, יסודי, ובכל זאת, לא הבנתי (ועדין לא) עד כמה. (((מרגישה שאני כמעט לא בנאדם))) "המילים שלך הם לא טובות", אני מלקה את עצמי. מצטמצמת לכדי נקודה.

הי, את בהחלט נוכחת וזה יופי ואם קשה לחוות, אז אפשר בכאילו להשאיר זאת בסוד, נראה לי שרובנו כאן מכירים את התחושה של הצטמצמות לנקודה. היעלמות לכאורה. אני בזמנו הייתי אומרת שאפילו זאת לא נקודה, כי לנקודה יש קואורדינטות במרחב. ממה שלמדתי והבנתי, והמטפל למדני רבות - כשאת מרגישה בחוויה שאת מצטמצמת לנקודה - הווה אומר שיש בך חלק, אולי מודע פחות, שתופס, לכאורה, את כל המקום. להיות נקודה, זה כמו גם להיות הכל. אולי קצת כמו לאבד את הגבול בין פנים וחוץ, אולי גם בין טוב לרע ועוד כל מיני דברים בסיסיים כאלה. מה בך לא מאפשר וחוסם ומצמצם? מניחה שאת מכירה קצת. שתיקה פעמים רבות מרמזת על כעס פנימי. מזהה כעס? יודעת על מה? תחושתי היא שיהיה בסדר. הנה את כאן וכתבת ואני מצטרפת לאודי, המילים יפות, את יפה. שלך, סוריקטה

המילים שלך כל כך טובות ....ואת כל כך טובה . והשתיקה מכסה על כאב עצום על קושי מובן לקבל לעכל את הדברים ....תנסי לתת למילים ולשתיקה מקום לי זה עזר בכתיבה ..ומנסיון שלי אחרי שחוצים את ים השתיקה יש שקט טוב ורגוע...תנסי איתך

היי לכם, הצלחתי להטעות גם אתכם שאני קיימת? (קצת הפוך מההסתכלות החומלת יותר שלך, סוריקטה). אודי, מאד תודה , יש הרבה משמעות בשבילי למה שכתבת. סוריקטה אהובה, ראשית, למה את ערה בחמש וחצי בבוקר? :) נבון מאד מה שכתבת לי, שההצטמצמות לכדי נקודה היא גם ההפך מזה, שאני הכל ואין שום דבר חוץ מזה. אז אולי אני מעלימה את העולם ולא את עצמי. אני עוצמת עיניים חזק חזק ומכווצת את הפנים ואני מנסה להעלים את הכל. אולי בגלל שזה בלתי נסבל לשאת את זה, את הפנים והחוץ שהם כאילו נפרדים אבל לא, ולהפך. לא יודעת אם הצלחתי להיות מובנת. ותודה שתחושתך היא שיהיה בסדר. (וגם לי נעמה חסרה ואני חושבת עליה, נעמה הנבונה והרגישה ואני מקווה שהיא במקום טוב ורגוע, ולכן לא כותבת. ואני זוכרת לה את ההודעה האחרונה כאן שאמרה שהיא מפסיקה לכתוב ולא ממקום רע). ולך אביב, תודה על ההתגייסות לצידי, (בקרב ביני לביני?) ולא בטוחה האם הבנתי, אם חוצים את ים השתיקה בצלילה לתוכו או בניסיונות להתגבר עליו עם מילים, כמו שאיפות אוויר שנלחמות בטביעה. וכל כך קשה לתת לשתיקה מקום בתוך מילים..... ~~גילת~~

חוצים ולא חשוב איך בשירה במילה בצבע או בצלילה לתוכו או בקפיצה מעליו...העיקר לחצות אותו לתת לו מקום כי השתיקה מספרת הרבה אבל בלי מילים אף אחד לא יכול להבין וגם לא לעזור . יכולה להגיד לך עלי כי אני גם עכשיו למרות הקושי במקום טוב יחסית כי נתתי מילים לשתיקה שלי ....מקווה שיהיה לך הרבה יותר קל

הי גילת, בחמישי התחלתי לעבוד בשעה 06:30 וחזרתי הביתה אחרי 20:00... ו... עבדתי גם בשישי. אז אני מגיבה בתחילת השבוע, אחרי מנוחה :-) שבוע טוב, סוריקטה