°

מרגישה האדם הכי בודד בעולם. הכי בודדה, הכי מבודדת, הכי עצובה וחסרת אונים שאפשר להיות. ככ עייפה מכל זה, ממני, מהמציאות הבלתי אפשרית הזאת. אין לי כח. אין שום כח. (רחמים עצמיים זה מבחיל, אבל רחמים עצמיים מוצדקים, גרועים אפילו יותר)

שמחה שבאת ויוסדעת שגם כאן שכבר העזת לכתוב זה מרגיש לבד ...כן יש לנו לי לפחות להרגיש לבד גם במקום הומה אדם שכולם הגיעו לכבודי ...:) אבל הנה יצאת ועשית עוד חריץ קטנטן בחומה אז דרכו מעבירה לך יד עם ברכה .כי היד אולי מפחידה ...אז בכרטיס הזה שקושט וצוייר לכבודך בציורים מחוייכים כתוב ברוכה הבאה ..שמחה מאוד מאוד שבאת ..ואני כאן מהצד השני של החומה מחכה ..יש לי סבלנות ואני לא בורחת

עפרה, הי, אני פה מתחתייך, במרחק שתי הודעות, שתי נקודות, בעולם מקביל, במרחק נגיעה מכאן... סתם, חשבתי על האין מילים ועל החוסר אונים שלי, שלך, על הבדידות, וזה מה שמצאתי להגיד, גילת