מה יהיה???

הי אודי ואם הרי הייתי יכולה להסתובב..,או להחנות בצד, ולהנות ממה שיש שם..., הכל היה הרי כביכול טוב..,ובטח לא מתסכל. אבל מה קורה.., כשהכל תקוע.מעיק ככ.מתסכל ככ. סוגר ככ. חוסם ככ. לא מאפשר. ואני נחנקת פנימה ,והוא יושב מולי..,מביט...(שזה בכלל בלתי נסבל לי),ואז שוב ושוב ושוב...,מגיע הרגע,שנגמר הזמן שלי...,וצריך לעצור!!הזעם גדול ככ. המועקה בלתי נסבלת והכל רק יותר ויותר חנוק מתסכל ולא מאפשר. אז מה עושים לעזאזל ???? ואם ההרגשה היא דרך ללא מוצא...., ? והאם אני זו שצריכה להשתנות..,כדי שהתמרור ישתנה...??? אבל..,אם זה לא מצליח לי....,אז מה המסקנה שצריכה להסיק??שאבוד?? שהטיפול לא מצליח??אבל בדיוק גם בגלל כל אלו, הוא כנראה נדרש. לא?? כולל כל הניגודים הככ גדולים.ומרגישה שהכל ככ לא ברור לי. לא מובן. הכל!!! אז...??? ומה יש לי גם להגיד על זה שככ בלתי נסבל..., זו עובדה. זה בולט. זה מורגש. מה יש לי לדבר על זה מעבר,כשכל זה גם איתו,ןככ מתסכל,לא מצליחה לעשות "דיון על...", וזה רק חוסם אותי יותר ויותר.והוא יושב שם ומביט.., ואני מרגישה עוד יותר קטנה,מפודחת,כמו בדיחה עלובה,פאטתית,כשלון...,ועוד רגע הזמן שלי גם יגמר..., ואיך בכלל אפשר גם לפעול בלחץ כזה של שעון מתקתק.?? והכעס והזעם...,מכלים כבר כל חלקה טובה שעוד נותרה. ומרגישה לבד ככ. ובמעגל איימים סגור שאין לי מושג מה יהיה. כולל בכלל איתי ועם חיי. ולא יודעת גם, אם לא יש מושג מה קורה.., וזה לא פחות מפחיד.ומערער גם את הבטחון.כולל מה מרגיש כבר כלפיי...,?? והכל בהתנגשות פנימית שכזו..., של רצונות ואי רצונות,ואי יכולות ותסכול ענק. ואולי פשוט צריך לשבת ולשתוק...,עד שמשהו אחר פתאום יקרה?? כבר לא יודעת מה.... ומה כל זה אומר???????על מה מעיד?? ולמה זה ככה???? אוףףףףףףףףף

המעגל האכזרי הזה...אין לי מילים פרט להיות איתך להגיד לך שזה לא קורה רק לך ואולי זה קצת פחות יתסכל...