נשימה...

ואם בעצם יוצא שהטיפול כביכול,והוא..,הופכים להיות הדבר המרכזי של חיי,מעסיקים ללא הרף,התלות כמובן גדולה,כולל התסכול,אז זה בעצם הפוך מהמטרה הטיפולית, לא כך??? ועל אחת כמה וכמה שגם לא מצליחה,כבר לשתף בכלום ושומדבר . ולדבר כמן בן אדם נורמאלי. ויוצא שהכל רק מסורבל ובאיזה סבך תקוע ומתסכל, של.. קשה בלעדי זה,עד בלתי נסבל,וקשה כלכך עם זה...,ולא נסבל. ואני נשארת תקועה ודחוקה ומכווצת ,בין לבין,ומרגישה את זה ממש פיזית,ובלי יכולת לנשום , מרב שמעיק נורא. כשהדיבור נעתק בתוך כל הזעם הזה.והנה עוד דקה והשעון יורה לסיים..., אההההההההההההההההההההההההההה