געגוע

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/01/2016 | 13:52 | מאת: אביב

הגעגועים שורפים מבפנים כל כך..בן הכחשה לכעס לאשמה ..הקטנים מסרבים לקבל את רוע הגזרה מחכים שאולי זה רק חופש והיא כבר חוזרת .כבר הכל חוזר לעצמו כבר מתעוררת מהחלום הרע ..אני כל כך מפוצלת ...אודי כזאת רגרסיה כזה נזק בפגישות האחרונות לא מצליחה להבין מה עמד מאחורי ההגיון שלה כשמה שחשבה לנכון לצייד אותי איתו זה עד כמה אני אשמה בהרס הטיפול הזה עד כמה אני ביקורתית ומאשימה במקום לחזק את החוזקות שלי את היכולות. ...כל כך נילחמת להרים את עצמי להתקדם ... וכל כך מובסת . אודי תודה שאתה מאמין ביכולות שלי האמת שאני לא בטוחה שאני יכולה ...מפחדת לפגוע גם בזו החדשה ....

לקריאה נוספת והעמקה

הי אביב, איזו הרגשה זפתית... בואי נקווה ששתיכן יכולות. אודי

27/01/2016 | 22:07 | מאת: אביב

כנראה שרק ימים יגידו ואם לא ננסה לא נדע :)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית