אודי :(

אודי :( עצוב לי בלב.. :( מאוד. מאוד. גם מרגיש לי לבד. אודי :( לפני המון המון זמן..כמה שנים, נתתי לאמא צביה מתנה . את עץ האהבה. מכיר את העץ הזה אודי ? עץ קטן עם שורשים שמשתרגים ויוצרים ממש פיסול חי עם השורשים. מכיר את עץ האהבה אודי ? ונתתי לה אותו. ובתחילה היא שמה אותו על החלון כלפי חוץ בכדי שיקבל שמש אבל הוילון שלה הסתיר אותו (את העץ) והוא ממש נבל וכמעט ומת. וגם אני כמעט ומתתי. כל כך נעלבתי שהיא דוחה אותו ושמה אותו מאחורי הוילון.. כאילו קיבל עונש מהמורה שהוציאה אותו החוצה.. דיברנו על כך והיא הכניסה את עץ האהבה פנימה והניחה אותו על השלחן הקטן שלידה. והאו צמח. ממש ממש צמח יפה. והיא קרבה אותו על השולחן כך שעץ האהבה היה הכי הכי קרוב אליה. והוא צמח לגובה והוציא המוני עלים וראו שממש ממש טוב לו. ואז... לאט לאט הוא התחיל לנבול.. אמא צביה ניסתה עוד ועוד דרכים בכדי למנוע את מותו הטבעי, אך ללא הועיל.. הוא ממש ממש נבל.. והיא אמרה לי שהיא תוציא אותו לגינה ואולי שם יתרחש הנס והוא יתאושש. וכל פעם כשהגעתי ויצאתי ממנה הסתכלתי עליו והרגשתי צביטה בלב. בזמן האחרון (אולי שבוע ? שבועיים?) ראיתי שמישהו ממש תלש אותו מהעציץ שהוא היה בו. ועץ האהבה שכבר לא נשאר ממנו כלום רק השורשים,שוכב על הגדר הזה של מלט.. שוכב לו השורש על החומר האפור, הקשה והקר הזה.. כשבמרחק של כמה סנטימטרים עומד עדיין העציץ עם האדמה שבפנים. לא אמרתי לאמא צביה כלום. אני חושבת שלא שמתי לב לזה מרוב שזה חתך אותי. זה הרגיש כמו שפעם לפני למעלה משש שנים במבי כתב לך באחד מההודעות הראשונות כשהגעתי לפורום,כתב לך שהוא שוכב על האספלט ,גוסס. זוכר אודי את ההודעה ההיא שכתבתי לך ? כך הרגשתי. והיום , שוב ראיתי את זה . וגם שמתי לב שאמא צביה נתנה לו להמשיך ולמות מקור וכאב כך לבד על החומר האפור הקשה הזה. ולא טיפלה בו בכלל. לא יכולתי לדבר איתה בכלל. הרגשתי שהיא אדם זר לחלוטין.. היא ניסתה שנדבר על מה שקורה ושיתפתי אותה. גם אמרתי לה שבסוף הפגישה היום אני אקח את השורש של עץ האהבה ואחזיר לאמא אדמה. אמרתי לה : לא נותנת לך יותר צ'אנס לטפל בו. בסוף הפגישה כשאצא היום אחזיר לאמא אדמה את שורש עץ האהבה ואת העציץ אהפוך ואעמיד על הגדר האפורה הקשה הקרה הזו. אמא צביה המשיכה לשבת . לא עשתה כלום. אחרי הפגישה באמת חפרתי בור באדמה והנחתי את שורש עץ האהבה שם והפכתי את העציץ הזה והנחתי אותו על הגדר האפורה הקשה והקרה הזו. אני רוצה למות אודי. בחיים אני לא חוזרת אליה יותר. אפילו לא אסמס לה שלא אבוא. כל כך ,כל כך הייתי צריכה שהיא תקום בתוך הפגישה ותגיד לי שנשים אותו באדמה ביחד. ושנחפור לו מצע רך באדמה ביחד. אני לא מכירה את אמא צביה. היא אדם זר לי.