אודי יקר.....................ומי שקורא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הרגל ישן..לחזור לכאן כשכואב..בזהירות...בצעד מהסס...לקבל פירורים.... כמה עלוב...סליחה.
הי מתוקה שלי, מחבקת אותך. שמחה שאזרת כוחות. לדעתי, כלל לא עליבות, או קבצנות. אם כי, ההרגשה מובנת ומוכרת. וגם ניתן לראות את החלקי כדבר שאינו רק פירורים. מאחורי כל מילה - עולם ומלואו. אפשר לקחת ולהצמיח. שלך, נדבר, סוריקטה
את יקרה, חשובה לפורם וכמובן נראית :)
שמחה ככ שבאת וזה הכי נכון בעולם ..האמת מיכ מעולם לא עזבת היית איתנו כאן בלב כל הזמן...מצטערת שכאב גורם לך לחזור ...מה שלומך ..
לי את מאוד חסרה כאן, חושבת עלייך. שמחה שאת חוזרת וממש לא עלובה. חיבוק חם ואוהב, אם מתאים. (בסוגריים, אגיד שהרגשתי שאולי נעלבת כאן אז ולכן החלטת לתפוס מרחק, ואני לו הייתי במקומך הייתי עושה זאת...)