שותפה לזעזוע ולאכזבה של נטע

אף אחד לא יגיד לי איך להתלבש. אף אחד לא יתנה את אי הפגיעה בי באופן שבו אני מתנהלת מול עצמי. נרצח לא "תורם" לרצח כי הוא הולך עם צוואר חשוף שקורץ לרוצח ולא בכך שהעז להסתובב בלי אפוד מגן. כשילד נפגע ע"י פדופיל הןא לא "תורם לכך" בזה שיצא מהבית, או העז להיות חמוד. הרמיזה שנשים שהולכות חשוף מזמינות אונס מזעזעת עמוקות, האשמת הקורבן היא בסך הכל ניסיון של אדם להחזיר לעצמו את השליטה על הסיטואציה. היא בשום אופן לא מחזיקה חלקים של אמת. אם אבחר, אוכל להסתובב עירומה. זה לא מתיר לאיש לגעת בי. אם ארצה אסתובב עם שרשרת זהב. זה לא מתיר לאיש לגנוב לי אותה. מי שלא יכול לעמוד בפיתוי- שיסתגר הוא בביתו ויכסה את עניו. אם בחר לפעול כלפיי ולפגוע- הוא שצריך להיות מטופל. לא אני. אודי, אני חושבת שראוי היה להתייחס לאמירה הזו בהבהרה שאינה משתמעת לשתי פנים. אני לא יודעת מה העמדה שלך בנושא, ויכולה רק לקוות שאתה לא מסכים עם הדברים שנכתבו. אבל נראה לי שהותרת אמירות כאלה ללא התייחסות מצדך פוגעת בדיוק באותו מרחב מוגן שהיה נראה לי שאתה מנסה לייצר כאן. שתיקה כלגיטימציה. נראה לי שתגובה חד משמעית מצדך נדרשת. החלטתי לכתוב הודעה חדשה ולא כתגובה, כי בעיניי חשוב לתת יותר מקום להתייחסות למה שנכתב פה. לא להעביר את האמירות האלו עם כל הנפח שהן תופסות במרחב בלי לתפוס נתח של מרחב הולם לתגובה. בשורה התחתונה, הכעס של מיקה הגביל את עצמו בעצמו. היא חזרה והבהירה שהיא יודעת שלא כל הגברים פוגעים. אבל עכשיו היא כועסת וכעס יוצא בהכללה. מה שקרה בעקבות הכעס שלה הוא שרשרת תגובות ששמה אותה בעמדה ספק מתגוננת ספק מתנצלת על הביטוי המכליל של הכעס. כאילו שזו הבעיה. היחידה שהעזה לערער על גניבת הפוקוס בתגובות הייתה סיגל(לללל). וחבל. הייתי מוסיפה דוגמא לכמה שמדובר בטיעון מופרך ברמיזה מופרכת משלי לגבי הלבוש החרדי המושך מפגעים פוטנציאלים, כי גם אני כועסת עכשיו. אבל אני אנשום ואמנע. נטע, הכעס שלך במקום. וזה בכלל לא משנה מהבחינה הזו אם הוא נובע מפנטזיות או מכל דבר אחר. ברור שלא כל הגברים פוגעים. גם לא כל המוסלמים הם טרוריסטים. זה לא מונע את ההכללה כשכועסים. התירוצים הנלוזים של הפוגעים שנתלים ביצר מיני- עלובים במקרה הטוב. זוכרת שבאחת משנות בית הספר שלי הוקרנה לנו בכיתה סיטואציה של זוג בני נוער שנכנסים למיטה. רגע לפני האקט הבחורה מבקשת להפסיק. היו בקרבנו הרבה הצדקות לבחור- הוא כבר חם.. לא יכול להפסיק עכשיו.. הורמונים... זוכרת משפט אחד שנאמר ע"י המקרינה לגבי ה'לא יכול לעמוד בהורמונים': מה הוא היה עושה אם ההורים שלו בדיוק היו נכנסים לחדר? האם גם אז 'לא יכול היה להפסיק'? או שפתאום היה מוצא בו את הכוחות? י-- האמת שרציתי לכתוב פה על משהו אחר בכלל... אבל יצא לי החשק. "אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממרוץ הכרכרה המשתקשקת, נפלט משצף מעגל כמו שוקע תחת גל, כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת" בוחרת בגל. רוצה לראות לכמה הוא מסוגל

קודם כל תני לי לנחש שאת לא כל כך זרה, צורת הכתיבה שלך מאד מסגירה אותך אבל לא אעשה לא אווטינג, אבל המלל שלך הוא כל כך שטותי ותת רמה, שחבל אפילו לענות עליו. וכן, קורבן רצח יכול להזמין עת זה עם התגרות באדם אחר. ואותה התגרות גם היא מילולית, תעמוד לזכות הרוצח בבית משפט. וכן, אשה יכולה לגרום להטרדות אם לא מעבר עם התגרות ופרובוקציה, וכן יש את החטא ועונשו, והם באים ביחד, ואם אשה רוצה שגבר יסתגר בביתו, הייתי מציעה לה להסתגר בבית, ולעשות שם ככל העולה על רוחה, ולא להטריד את האנשים ברחובות, כן כי הלבוש הזה הוא פרובוקציה, הוא נועד לגרות את הגברים, ודייייי להיתממות הדיבילית הזו, מספיק!!! למה מה את חושבת, שהגענו מהמאדים, מאיפה באנו? מה הסחף שלך כל כך לחשוף את הגוף שלך? מה גורם לך לא להשאיר שום דבר לדמיון, מה גורם לך לרצות שהגבר יראה עוד ועוד מהגוף שלך, לשם מה את עושה את זה? המרחב הציבורי כשמו כן הוא, תעשי בבית שלך מה שאת רוצה, אבל במרחב הציבורי, במקום העבודה את לא לבד, והלבוש שלך לא צריך להוות מטרד לאחרים,ואת יודעת מה? חשבי שיש לך בן שעובד בעבודה מסוימת, בנך האהוב, ולידו ישנה פקידה שעושה כל מה שהיא יכולה כדי לגרות אותו, כדי למשוך אותו, וכאשר הוא מספר לה על הפנטזיות שהיא מעוררת בו, היא תעשה לו שיימינג ברשת, מה תגידי אז, ואו איך שאת תחרפי את אותה אחת שכך עשתה לבנך, ומתארת לעצמי את שלל הגינויים שתאמרי עליה. ומה תאמרי על אותה פקידה שעושה הכל כדי לגנוב לך את הבעל, ולבסוף הוא עוזב אותך עבורה, איך תתיחסי אז לזה? עד שזה לא פוגע בך, אז מדבר גבוהה גבוהה על זכויות שיש לך לזהם את המרחב הציבורי, ברגע שזה יפגע בך כבר תדברי אחרת. ואני אומרת לך את זה מתוך שיחות רבות עם נשים שנפלו קורבן לכך, הבעלים שלהן בגדו בהן, הגברים שלהן נטשו אותן, הבנים שלהן היו במעצר על הטרדה, תקשיבי גם למה שיש להן לומר על ההתנהגות שלך ושל אחרות שכך נוהגות. נתראה אז