אודי יקר.....................וחלום..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שמחה שחזרת...ואתה כן מפרסם... מעולם לא צנזרת אותי כבר חששתי שלא תפרסם ותתחיל לסנן וכו'.... בכל אופן, תודה שהנקודה כבר לא אדומה...ושאתה מאמין ש...לא אשמה... ותודה גדולה אני חייבת לחלום שכתבה את אשר כתבה כי לא הבנתי נכון את סנדיי כנראה לכך התכוונה...לא לאשמה :( רק שמשנים דברים בבית....לא יודעת כבר כלום......ילדה שבקשה קרבה זה הכל :( מעולם לא לבשתי חשוף, מבית דתי דווקא :( עצוב לי..אבל כבר פחות בודד בזכות המקום הזה...בבקשה אודי, שתמשיך איתנו זה חשוב!!! וגם לשמור בצורה נבונה...זה חשוב מאוד!!
הי מיכל, חלום היטיבה לכתוב - יש הבדל עצום בין בקשה של ילד או ילדה לרוך ולחום, ולמענה המעוות שלעתים הוא מקבל מהמבוגר, מענה בשפה של תשוקה. שנדור פרנצי כתב עבודה מדהימה וחדשנית לזמנה (בשנת 1933 נדמה לי) שהייתה כל כך חדשנית שלא פורסמה במשך עשרות שנים. האחריות היא על המבוגר, שצריך לשמור על הילד ולתת מענה מתאים למה שהילד מבקש (רוך). אודי
איני מכירה את כתביו ובכלל לא ממש מבינה בכל רזי הפסיכולוגיה.....הפסקתי לקרוא ספרי פסיכולוגיה... מה שהייתי קוראת בתחילת הטיפול כדי להבין, הפסקתי לנסות להבין ויותר להרגיש.....אולי תוכל להביא קישור שמתאים לקריאת הדיוטות כמוני? תודה