קרועה ..................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קרועה בן לשמוע לבטן שאומרת לעזוב ,לבן הלב שממען ללכת קרועה בן לעבור לניק אחר שמוחק אותי לבן להשאר בניק שמסכן אותי קרועה בן דאגה לסנדי שאני יודעת מכל הלב שאין לה שום כוונה לפגוע והיא הולכת עם האמת שלה בלי לחשוב לרגע מה זה עושה לאחרים ומה זה יעשה לה פשוט דוהרת מתוך המקומות הפגיעים שלה לתוך האש עם האמת שלה מתוך אולי פחד שיסתמו לה את הפה ..(מצטערת סנדי אומרת לך שוב לא הייתה לי שום כוונה כזו כמו שכתבתי לך למטה וכבר כתבתי לך פעם אנחנו כל כך דומות ) לבן דאגה לנטע ומיקה ובמבי ..לא יכולה להפסיק לחשוב על במבי מה הסגירה הזו הפתאומית עשתה לה וכלכך מחכה שתחזור ולכולן יודע שהטלטלה קשה .... קרועה בן תחושות שונות שכאן עולות בן הרגשה שבן השורות מרגישה אודי אותך כן לוקח צד ,מנסה להבין את השיח אותך... לפחות מבחינתי יש הפרדה מוחלטת בן השיח לבן הפגיעה שנפגעתי ..שוב אומר השיח לגיטימי בהחלט ולא ממנו גפגעתי וחבל שאני לא מצליחה להעביר במילים הכתובות את מה שמרגישה בלב. וכן מצטערת שהגבתי מהבטן מתוך הכאב ופגעתי בך סנדי וחושבת שאת תיארת את ההרגשה הזו הכי טוב בעצמך .... sundayתאריך:19/10/2015שעה:22:21 לפעמים שואלים אותי מה היית עושה בעניין פלוני אם הייתה לי דרך להשפיע, נאמר ענין פוליטי מורכב, או עניינים אחרים, ולא פעם אני אומרת, ברוך השם שאני לא צריכה להכריע, כי אין לי כתפיים מספיק רחבות לזה, ואני ממש לא מקנא במי שצריך לקבל את ההחלטות. נזכרתי בזה כשחשבתי על העבודה של אודי כאן, בכל הנוגע להעלאת פוסטים. אודי ברשותך, אנסה לראות אם אני נכנסת לראש שלך. אודי מעלה את הפוסטים ורוצה שניקח אחריות על מה שאנו כותבים, שלא נסתמך על הצנזורה שלו, ושנקח אחריות גם על התגובות שעלולות הפוסטים שלי להנפיק, היינו, כל אחת שכותבת תקח אחריות ראשית כלפי מי שהיא כתבה עליו, ושנית כלפי עצמה, וכלפי התגובות שהיא קבלה. מה גם שאודי עסוק ביותר, ואין לו גם זמן כדי לנפות את הדברים. מצד שני, ישנם פוסטים, שיכולים להשפיע הרבה מעבר לווירטואליה, יכולים לגרום לאנשים, בתוך החיים האמיתיים שלהם למשבר. דוגמא מוגזמת לכך היא האנשים שהתאבדו בגלל שיימינג שקבלו ברשת, נכון ששם לא היה מדובר בניק, אלא בשם אמיתי, אבל מאחורי כל ניק ישנו אדם, וכן, האדם הוא רגיש גם למה ש'חוטף' הניק שלו, וזה יכול מאד להפריע גם בחיים האמיתיים. ואז אני חושבת לעצמי, טוב שאני לא בנעליים של אודי, ולא צריכה להכריע בדברים הללו. כי זה לא פשוט. נכון שמי שכותב פוסט ומתקיף את האחר, צריך לקחת בחשבון שהוא יקבל בחזרה, בצורה מאוזנת או לא מאוזנת, אבל זה בהחלט חלק מהאחריות של אדם שכותב. אבל... לפעמים אנשים לא משערים את גודל הפגיעה בשני , ולכן לא יכולים לאמוד את התגובות שיקבלו, ולפעמים התגובה יכולה להיות חריפה מעבר למה שהם לקחו בחשבון. האיזון כאן למי שאחראי הוא בהחלט לא פשוט. אני בהחלט חושבת שהמדיניות הזו של אודי, בסופו של יום תגרום לכל אחת לקחת יותר אחריות על מה שהיא כותבת, לחשוב לפני שהיא שולחת, ולהיות יותר מודעת לתוצאות שעלולות להגיע מאותו פוסט, אני בהחלט חושבת שיש כאן למידה ואפילו למידה לחיים, שהרי בחיים האמיתיים אין מישהו שפורס לנו רשת כדי לתפוס אותנו. ועם כל זה, שמחה שאני לא בנעליו... "במבי, אני לא חושבת שתארת לעצמך כמה אני אפגע מהפוסט שלך, באיזה הלם הייתי שקבלתי אותו. כנראה גם לא לקחת בחשבון את המצב הנפשי שלי באותם ימים, כשהייתי בהתקפי חרדה נוראיים, כשמצב הרוח שלי היה בקנטים ממש, וההודעה שלך היא בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לסגור את ארון הקבורה, אין לי ספק שכאשר כתבת את זה, לא לקחת את כל הדברים בחשבון. אמנם הבנת שרוח הפוסט היא לא לפי התקנון, וגם כתבת את זה, אבל אין לי ספק שאם היית מודעת לאימפקט שההודעה הזו עשתה לי לא היית מעלה אותה. גם לא לקחת בחשבון, שההודעות שלנו לא עולות מיידית, היינו ההודעת ביטול שלך, עלתה הרבה הרבה אחרי שההודעה הראשונה עלתה, והרבה אחרי שהודעות שלי כבר נשלחו. ואני, הגבתי מתוך כעס, יריתי מתוך רגשי פגיעה, ומיד התחרטתי על זה, כשם שאת התחרטת על שליחת ההודעה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, אודי קבל את ההודעות והחליט להעלות אותם, וגם את ההודעה שלי שבקשתי בה שלא יעלה את ההודעות. למרות שאנו כאן תחת ניקים, תדעי לך שהפגיעה שלך מאד מאד הפריעה לי, חשבתי עליך הרבה, הצטערתי בצערך, ואני רוצה להתנצל ולשמוע ממך שאת מוחלת לי, אני באמת רוצה שתפסקי לכאוב בגלל ההודעה שלי, תקחי אותה בפרופורציה, היא נכתבה מתוך כאב וכעס, ואני רוצה שתמצאי בלבך מקום לסלוח. ואני רוצה לומר לך, כמה שזה ישמע לך הזוי, שבתפילת נעילה ביום כיפור כאשר התפללתי, אמרתי במפורש שאני סולחת למטפל שלי על מה שעשה לי (בלי כל קשר שאני לא חוזרת אליו), ואמרתי גם שאני מוחלת לך על הכאב שהסבת לי, וכמו שמצאתי בלבי מקום למחול לך, מקווה שתמצאי מקום בלבך גם למחול לי. כל טוב" וזה בסה"כ מה שאני לפחות מנסה להגיד כאן בתוך השיח לשני הצדדים ... ולא זה לא לסתום פיות ואפשר להגיד הכל רק להבין איפה זה פוגש את השני. אין מה לעשות אנחנו לא בבית משפט ולא בדיון בטלויזיה וכן רובינו כאן נפגענו שלא באשמתינו וזה מטרגר מאוד אז סליחה שכן בתוך פורום כזה שבה לתת תמיכה קשה לי לקבל חוסר רגישות כזה ושוב אני חוזרת ואומרת זה שלי . ולא אודי לא שכחתי לרגע מאיכן השיח התחיל הוא התחיל מהכללה של מיקה מול כל הגברים מתוך הכאב של הפגיעה שלה ..ולא זה לא אומר שאני כאמא לבנים רוצה לשמוע הכללה כזו וכן כאמא לבנות אני מודאגת מאיך מסבירים לבנות את העולם היום. ושוב אולי מגיבה מהבטן כרגע ..מצטערת לא יכולה אחרת ומאוד אבין אודי אם לא תעלה ותצנזר הדבר האחרון שרוצה לגרום עכשיו זה לגלים .... האמת אודי מרגישה כרגע כל כך קרועה אשמה פגועה לא שייכת וכן זה הכל שלי מהעולמות שלי אבל אלו הם העולמות שלי, מצטערת שאני כזאת מורכבת .....עצוב לי כל כך
הי אביב, משחק משמעויות נחמד וקטן: קחי את הכותרת שלך ("קרועה") אל מול הסיפא ("מורכבת") - איזו משמעות נעימה מקבלת עכשיו ה"מורכבת"? אודי
:-) סוריקטה