אודי יקר, זוהי מדיה מוזרה....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/03/2016 | 17:03 | מאת: מיכ

אודי יקר, כשכתבת "טוב לשמוע..." עם כותרת "מקום טוב" נשמעת לי מאולץ משהו, כאילו אמרת : "אז מה? שטויות, אז מקום טוב, טוב לשמוע...בסדר יאללה תמשיכי הלאה" וביטלת.... יודעת שלא לכך התכוונת, אבל... לא יודעת..כאילו תגיד לי "מה רצית שאצא מגדרי? " לא, אבל רציתי שקצת, תתלהב יותר ממה שכתבת...ואז אני מתחילה להבין שאולי זה שלי? אולי זה בגלל שתמיד לא התלהבו ממני כלל...ואם היה לי רע מאוד או טוב מאוד זה לא ממש שינה... בכל אופן מחר יום הולדת...היום הראשון לאביב, ולי תמיד הרגיש היום האחרון על פני האדמה, הייתה לי משאלה למות ביום הזה דווקא פעם....עבר לי! לא עוד! דווקא רוצה להוולד מחדש! היום כבר לא! ממש לא, יום של פריחה מחדש! אז אפשר קצת יותר...לא יודעת, אתה לא מהמעודדים, בסדר הבנתי, אבל קצת על התהליך הארוך הזה אולי מגיע קרדיט...מוזר שאני צריכה ממך איזו ברכה או שפשוט תאהב, תבין שזה לא היה פשוט להגיע לתובנה הזו..שתעריך. כי איש לא ממש מבין....אז מזל טוב רגיל אני לא ממש רוצה ממך....הלוואי שנדע להעריך דרכים ארוכות ומסובכות...הבנה...שגם אני אדע וגם אתה... מיכל.

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיכל, מזל טוב ממש לא רגיל, עם הרבה הכרה וקרדיט... (ואת מה שיש לי להגיד על תחילת הודעתך, אשמור לפעם אחרת ;-) ...) אודי

22/03/2016 | 18:52 | מאת: חלום

חיבוק חזק ממני. גאה בך ומקנאה בך קצת. מרגיש לי לבד בזמן אחרון... בא לי שישכיבו אותי לשון,ינשקו בלחי ויכסו בשמיכה רכה...נכון המשאלה הזו אחרי שנים של טיפול מכאיבה לי הרבה פחות וכמוך לא בא לי למות בגלל זה אבל עדיין היא חלק מהמציאות שלי...כנראה זה מה שיש... מאחלת לך את הכי טוב בעולם.מגיעה לך פרס ענק על זה שלא וויתרת,נלחמת והצלחת להגיע למקום שבו את נמצאת. חלום,בחום ובהערכה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית