טוק טוק

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/03/2016 | 08:20 | מאת: פרסונה

הי קשה לי לדבר על עצמי או את עצמי לאנשים אחרים, ביני לבין עצמי אני מניחה שכמו אצל הרבה אנשים מתנהל שיח אינסופי מעצבן וצפוף, כשאני עם אנשים אחרים, בעיקר נשים והן מדברות על הרגשות שלהן, אני מרגישה קצת נחותה וחסרת חשיבות לעומתן כי לי אין מה לומר אף פעם כמעט, או יותר נכון לא היה, קצת למדתי עם הזמן משום אני כבר המון שנים בטיפול שבו לומדים כנראה לדבר. קשה לי לכתוב את זה שאני וטיפול..., זה משהו שאני לא מדברת עליו עם אף אחד, כך הגעתי לפורום הזה לפני די הרבה שנים, לא ידעתי מה אני אמורה לעשות עם הדבר הזה "הטיפול" מה אני אמורה להרגיש? משום שאני צריכה שיהיה ידוע מה אמורים להרגיש ואז אני יכולה להרגיש בכאילו, זה קצת אידיוטי אבל כך התנהלו חיי, כאילו לא היו לי מחשבות משלי וגם לא רגשות, כאילו שלא הייתי ישות סובייקטיבית אולי משום הצרכים הרגשיים שלי סופקו על ידי בעצם בדמיונות שלי אצל אנשים שהמצאתי שהיו הכי "לא אני" אבל בעצם הם כן היו קצת מאני ולו רק משום שאני זאת שהמצאתי אותם וחייתי דרכם(מתביישת בעצמי). הבוקר הזה אני בהחלט מרגישה ולא כל כך טוב. אני חיה עם בנאדם ("בעלי היקר") שיודע לגרום לי להרגיש רע מאוד, רעה מאוד, פרזיטית ואשמה. אני חושבת שהוא פשוט מוציא את כל התסכולים שלו עלי, מצאתי לי תחליף מושלם להורים שלי רק שלמזלי הוא לא אלים פיזית, הפעם הטריגר היה זה שאנחנו אף פעם לא הולכים למסיבות הפורים הישוביות ושזה מזיק לילדים שאנחנו לא חברתיים.... (גם השנה לא נלך, אף פעם לא הלכנו). כאילו שאני זאת שצריכה לדאוג לצרכיו החברתיים, או אשמה בזה שהוא כזה פחדן והימנעותי, זה מרושע מצידי לומר את זה, אבל הוא באמת. (כתבתי די הרבה יחסית להצהרה שבפסקה הראשונה) שיהיה שבוע טוב ושמח לכולם

לקריאה נוספת והעמקה
27/03/2016 | 08:02 | מאת: אביב 22

את בטוחה שלא כתבת אותי .. מדוייק כל כך ,הכי מבינה את הצריכה לדעת איך מרגישים גם איך מתנהגים ...מורכב . ובכל זאת נשמע לי שאת לומדת להסתדר עם המורכבות הזו בטיפול נכון לומדים להבין להכיר להיות מודעים למכלול ובכך לשפר קצת את איכות החיים ...תודה שחלקת על עצמך

הי פרסונה, והנה, דיברת וסיפרת. יכולה להיות קצת גאה בעצמך ;-) אודי

28/03/2016 | 05:56 | מאת: סוריקטה

הי פרסונה יקרה, בעיניי, כתבת את אשר נוגע ללבותינו פנימה: מערכות יחסים הרסניות, מרובות קנאה, שליטה אלימה, השלכות, פיצולים, ביטחון קלוש, הזדהויות שבנו אנו, כמיהות, התמזגויות, הפרדות ועוד. מאמינה וכולי תקווה שתוכלי להיעזר. בטיפול. כאן. אולי בהדרגה גם בעוד מקומות. ואולי כבר יש. הטיפול, אצלי לפחות, אכן לימדני לדבר. הכרתי מילים במילון, בטיפול הן קיבלו את משמעותן העמוקה, וההבנה. מניחה שעוד תאמרנה מילים רבות, חלקן תיקלטנה ותיטמענה באופן מחזק. שלך, סוריקטה

29/03/2016 | 10:18 | מאת: פרסונה

לא הייתי גאה בעצמי על מה שכתבתי בלשון המעטה, וחששתי מאוד מהתגובות ובגלל זה לא נכנסתי ולא ראיתי עד עכשיו שכתבתם לי, המילים שלכם הרגיעו אותי. לא בדיוק זכרתי מה כתבתי, אבל העזתי לחזור ולראות והסתבר שהשד לא כזה נוראי .

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית