בטיפול

יוצא שהרבה פעמים אני מביאה נענע לפגישה. היא מציעה לי כל פגישה לשתות. לפעמים רוצה ולפעמים רוצה אבל לא מסוגלת להגיד כן. יצא גם שהייתה לי נענע בתיק ולא הוצאתי... היום, אמרה לי "איזה כיף שהבאת נענע, אני אוהבת." אבל יותר מזה, שבוע שעבר שלחתי לה הודעה בנוגע לקבוצה, והיא אמרה שכשהיא קראה אותה היא חייכה לעצמה ושמחה לראות שאני קשובה לעצמי. והיא העלתה נקודה חשובה היום, על ההפרדה בין הטיפול לקבוצה, ויותר בעניין שלה כמטפלת בטיפול ושלה כמנחה בקבוצה ועל איך שאני משתלבת בזה. ויכול להיות שאני קצת לוקחת אותה בקבוצה יותר כמטפלת וזה לא העניין שם... קשה לי קצת להסביר. אבל שכחתי להביא לה צ'ק היום ואמרה שממש לא נורא ואביא פעם הבאה. שאלתי אם רוצה שאביא לה בשני לקבוצה ואמרה שלא. ושמחתי לעצמי. ואז היא גם הוסיפה שזה חלק מההפרדה בשביל שתינו. וככה אני גם חושבת. וזה באמת חשוב לי ולנו. כי יש דברים שקשים לי בקבוצה ויכול להיות שהרבה מהם זה בגלל שהיא שם... אבל הבנתי אותה היום יותר ואני חושבת שזה חשוב. אנסה לקחת על עצמי לא לשלוח הודעות אחרי הקבוצה, כי זה נראה לי מכניס אותי לאיזה לופ מסתבך שכזה... ואשתדל שזה פשוט יגיע לטיפול או לקבוצה, כל דבר ומה שמתאים למקום שלו.

את יודעת? כמה טוב לך שאת מסוגלת לשתף אותה בתחושות שלך, אצלי לדוג זה מאד קשה.. והנענע, אני מאד אוהבת נענע. אצלי אף פעם היא לא הציעה שתיה חמה. פעם אחת הציעה מים ולא רציתי. שבת שלום Aya

חנה יקרה, את מותק. אומרת מילים לעתים בפשטות ישרה, קסומה ומדויקת. איזה יופי! יופי של הפרדות. סופ"ש נעים, סוריקטה

שבת שלום ((((חיבוק))))