גלי יקרה,אודי מיוחד ויצירתי וכולם....

גלי יקרה, תודה גדולה לך... מאוד מעריכה את המאמץ שעשית .. המאמץ, שלמרות שעוברים עלייך ימים לא קלים המשכת ונתת לי פרטים שדרכם אני יכולה לומר בוודאות מוחלטת : מדובר על 2 מטפלות שונות.. משהו נרגע בי.. שוב תודה גדולה וחוזרת ומתנצלת על התוקפנות שהפעלתי גם כלפייך, צדקת לחלוטין בדברייך אלי... ואודי מיוחד שכמותך :))) אתמול כשנפגשנו (אמא צביה ואני) כמובן סיפרתי לה מיד את הקטע ההזוי עם גלי ואף שאלתי אותה אם זה אפשרי וניסיתי "לצוד" רמז דרך שפת הגוף שלה, מימיקה,אינטונציה וכל רמז דק שיאשש/ידחה את הספק שניקר במוחי.. שיתפתי גם שביקשתי ממך שתסדר שאמא צביה רק שלי ותגובתך אלי.. מעניין.. אמא צביה ממש חייכה כשסיפרתי לה... אמרתי לה שמעניין אבל למרות שמדובר על מדיה וירטואלית אתה ממש ממש מכיר אותי כי תגובתך ממש דייקה את מה שהייתי צריכה לשמוע..(למרות שיש בי גם חלק שאומר שבקשתי ותגובתך ללא הגיון) .. לא יודעת להסביר את זה יותר.. ולאור הפרטים הנוספים שגלי נתנה אני יכולה לומר בוודאות של 100% שאמא צביה היא שלי ולגלי מטפלת אחרת... כמובן שאמא צביה "חפרה" על הקטע הזה ה-מ-ו-ן כי זה ממש השפיע.. באתי אליה עם המון מתח וכעס ואכזבה והוצאתי עליה הרבה יותר מאשר על גלי... הזוי !!! אני חושבת שהיה לי כ"כ קשה עם הקטע הזה גם כי הפורום מרגיש לי איזו פינת שקט לנפש שלי..פנינת טבע פרטית שלי.. מקום של מרחב,חופש, מקום בו אפשר לנשום המון המון אויר טוב.. וכנראה שהרגשתי שמשהו במרחב שלי נחסם וזה היה עבורי בלתי נסבל.. עכשיו שוב מרגישה ה-מ-ו-ן מרחב נשימה.. יכולה לרוץ,לדלג,לשבת,להקשיב לטבע ולנשום המון המון אויר טוב... תודה לכם יקרים ! לכולכם !! על שלא שמעתי מכם ביקורת הרסנית,שיפוטיות וכל מיני מרעין בישין.. הרגשתי ומרגישה שהפינה/פנינת האור שפה ..יש פה רשת בטחון שמאפשר לנוח ללא פחד מ"חרבות וסכינים ללב".. תודה לכולכם !!! שלכם-במבי.

את כל כך חמודה...

חיממת את לבי.. :)

במבי וגלי :-) וכולם גם, אתן יודעות, כשקראתי אתכן, וחייכתי לדימוי שאודי צרף, ונטיתי להסכים גם עם חנה, חשבתי לי בהומור שאתפרץ וארשום 'וואלה, זה המטפל שלי!'. וברור שאין זה כך. ראשית, כי הוא גבר, וגם בקושי משהו מהנתונים מתאים בכלל. אני אגב, כלל לא בטוחה שהמטפלות שלכן מקבלות באותו אזור בארץ. בכל אופן, נזכרתי בבדיחה, להלן: לאיכר היו שני סוסים. יום אחד נמאס לאיכר והחליט כי בשביל שלא יתבלבל הוא רוצה להבדיל ביניהם, אז הוא עשה סימן של חתך קטן לסוס הראשון באוזן ימין. (סלחו לי על הקטע האלים משהו) לאחר שבוע נתקע הסוס השני בגדר ואופס, גם הוא קיבל חתך באוזן ימין באותה צורה. אוי, עכשיו שוב עלול להתבלבל, ועל-כן, סימן האיכר חתך ברגל שמאל של הסוס הראשון. לאחר שבוע, אבוי, נתקע הסוס השני בכבל שהוא, רצה הגורל, ורגל שמאל שלו נחתכה לו באותו אופן... האיכר חסר הישע החליט הפעם לעשות סימן בזנב הסוס, וכך בצע. אך צרוף מקרים נדיר היה זה, והסוס השני נתקע בפעם השלישית בתיל וזנבו נפצע... מיואש, הלך האיכר לאיכר גדול אשר היא מפורסם ברחבי המדינה. לאחר ששאל אותו כיצד להבדיל בין שני סוסיו, גילה לו האיכר את סודות ההבדלים בין הסוסים בעולם: 'מדוד את גובהם'. אמר. מאושר, חזר האיכר אל אורוותו, מדד את גובהו של הסוס הראשון, את גובהו של הסוס השני והופתע לגלות כי - הסוס הלבן גבוה במטר מן הסוסה השחורה (...) ולענייננו - שיחתכן, שניתן להיה לראות בה בהלה רבה ומובנת, עוררה בי מחשבות. מוכרת לי מאד מאד ההרגשה של הצורך בבלעדיות. אך היום, נדמה לי לרגע, שאני יודעת שאני מטופלת מושקעת, וזה מספיק ולעתים מתעוררת פחות קנאה במטופליו האחרים, לא כל שכן במשפחתו ובאנשים בחייו. הייתי רוצה להאמין שבכל אחד יש משהו שהוא הכי (חיובי) עבור זולת כלשהו. וניתן, אולי, להפוך לכזה ולסייע לכך. שלכם, סוריקטה

אהבתי את תגובתך.. אגב,"הסוס הלבן גבוה במטר מן הסוסה השחורה" (...) ואולי הסוסה גבוהה במטר מהסוס ? :)) (סקסיזם.. וגם המטפל שלך ואמא צביה אולי נכנסים ?..:) ואולי דווקא סוסה שחורה גבוהה במטר מסוס לבן ? ... (קצת דיכוי שחורים.. לא ? ) :) וחוצמזה כשקראתי את הפיסקה :"חשבתי לי בהומור שאתפרץ וארשום 'וואלה, זה המטפל שלי!'." זה הזכיר לי שכשנסעתי באוטובוס לפעמים התחשק לי למשוך שערה אחת קטנה מראשו של היושב לפני... ואח"כ עוד שערה אחת ועוד אחת .. וכל פעם רק אחת ..לראות את תגובתו.. לא עשיתי זאת מעולם.. גם באולם הקולנוע.. כשחשוך לחלוטין ,באמצע מתח.. שיכול לחתוך את האויר התחשק לי לתת צרחת אימים שכולם יקפצו בפחד.. מעולם לא עשיתי זאת.. ועוד כהנה וכהנה טירופים קטנים שמדמיינת לעשות אך לא עושה... שלך-במבי.

אהבתי את הסיפור, אבל יותר את התובנות שלך כלפי המטפל והטיפול שלך.

במבי וגלי, אתן מתוקות משהו. כל כך חמוד לקרוא מבין השורות את הפחד והבהלה שמא המטפלת, מטפלת בשתיכן. ואם זה היה קורה לי- החשד- לא יודעת אם הייתי נבהלת, אולי כי אני עדיין לא במקום שלכן.. Aya

את יודעת גם אני לא שם..להפך אני שמחה שלמטפלת שלי גם הקודמת וגם זו יש עוד מטופלים דווקא זה נותן לי בטחון ...כשהמטפלת הקודמת צימצמה את הקליניקה ואמרה לי שמבחינתה גם אם אשאר יחידה היא תמשיך לטפל בי ברחתי באמצע הפגישה ולקח זמן והבנה עד שחזרתי רק ביקשתי שלא תגיד לי אם זה קורה..ועד היום אני לא באמת יודעת אם הייתי אחרונה :)

שמחה שהצלחת (והצלחתן) להגיע לרגיעה...