מרגיש כלוא, חסר חשק וכבוי

אהלן חבר'ה, אני מרגיש כמו עלה ברוח, שכמהה להרגע ולחזור לעץ שממנו הוא נפל... לאחר חיפוש לגבי מצבי הנפשי הקיים ברחבי האינטרנט הגעתי לכאן, אז קודם כל נעים מאוד, רוי, יש לי סיפור שאני רוצה לשתף אבל אני לא מוצא איפה, כל האוזניים שאני נופל עליהם בזמן האחרון מאוד דורשות, ואני לא מצליח למצוא שומקום לשתף את זה כראוי, גם עכשיו, כשאני מנסה להתבטא במילים, לוקח לי לפעמים כמה שניות להשלים את המילה שאני רוצה שתיאמר. אני מרגיש כבוי, חסר חיים, בין 4 קירות מחשבתיים שמגבילים אותי בכוח לשהות בהן, אני מאוד מבולבל, ביקורתי כלפי עצמי, רווי הרגלים רעים שממשיכים לקרות במודע. אני תמיד מנסה להרשים, ואני פשוט רוצה להפסיק את כל זה!! זה קשור לאהבה, תמימה. לפני 3 שנים (או יותר), קיבלתי החלטה פזיזה חסרת מבנה להיפרד מחברתי בזמנו, ההחלטה באה ממקום פזיז, מתנשא, ילדותי ו"לא מסופק מהחיים".. בדיעבד, ההפך הוא הנכון, ההחלטה הזו שינתה את חיי. חשבתי שעצם קיומה של מערכת יחסים בחיי לוקחת לי אנרגיות יקרות שאוכל לנתב אותם למקום אחר של עשייה ושגשוג עצמי, מקום אנוכי בדיעבד. הייתי ילד, לא ידעתי שעצם קיומה של מערכת יחסים בחיי היא זו שתוביל אותי למקום של עשייה ושגשוג, להעצמה עצמית ולפיתוח השמחה האמיתיי בחי, כיום אני בן 28, 6 שנים (או יותר) מתתחילת הקשר שלי איתה וכולל הפרידה, שאני שרוי בכלא הזה, כיום האנרגיות והחזון האמיתי שלי הוא להחזיר אותה, בכל מחיר, אני פוחד לעשות טעות ברגע של יכולת, אני פוחד שזה נמשך יותר מדי! מאז הפרידה אני לא מצליח לעבוד, להתחבר לאנשים, למשפחה, לכל סוג של אהבה, אני שופט וביקורתי את הסביבה של ואחכ את עצמי, וכל זה בחסות ה"אהבה שלי אלייה", זה הפך להיות סופר מטרד, הייתי בנאדם מצליח בעברי, בעל עסק ואנרגיות נדירות. כיום אני מרגיש שנלחץ עליי כפתור ה-Off, אני מפסיד הזדמנויות ומקומות עבודה איכותיים בשנייה ובמודע, הפכתי לבנאדם שלילי ובלתי סביל, אינני כזה, אני שונא את זה, בכך שהיא עזבה אותי, לא קיבלה אותי, דחתה אהבה תמימה ושלמה של 3 שנים על הסף ופערה לי חור עצום בלב, שום עצם חומרי לא הצליח ומצליח לספק אותי, כל בני האדם נראים לי אותו דבר, אני רואה קבוע (ב95 אחוז מהמקרים) את הצדדים השליליים שלהם, אני מנסה להוכיח אותם בכוח, חזרתי להתנהג כמו ילד שלקחו לו, במקום להתקדם לכיוון הנכון. זה מגביל אותי ביצירת החזון האמיתי שלי, ואני פשוט יודע שאני זקוק לעזרה כבר, אני נמצא במצב קובלר רוס, מתגבר על אבל, אני יודע שסביבה רעה השפיעה עליי, וההחלטה שלקחתי, להכנס לעבוד עם מישהו קרוב בעל גישה שלילית, השפיעה על עולם האהבה שלי אלי, וזנחתי אותה לטובתו. החלטתי להתשקע איתו ובעסקיו כחזון ואהבה, עד שהחלטתי שהיא לוקחת לי אנרגיות שיכולתי לנתב לטובתו ולטובת קידום ענייניו העסקיים. ילדוי אימפולסיבי ומים. אני מאמין בתמימות הדרך ומנסה להחדיר כל סוג של ספונטניות לחיי, אני פשוט יודע שהוא עשה טעות, כשראה ילד תמים, מאוהב ובעל מרץ נכנס לנעליו הדכאוניות. הושפעתי מבנאדם דיכאוני, בכך שניסיתי להרים אותו ולהחדיר לו שמחה, משהו שהיה ועדיין קשה מאוד לעשות. אשמח לכל עצה מועילה שאוכל לקחת אותה ברצינות.