שוב פגישה לא טובה בקבוצה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שוב תהיות של מה אני עושה שם... קשה לי עם זה. קשה לי להתחבר. להיות אני.
הי מותק שלי, חנה יקרה - האם גם כאן בקבוצה הוירטואלית (שבחרת בה מיזמתך, אני מניחה) את מרגישה קושי דומה לעתים? את מוצאת דמיון, שוני? האם את חשה אי נוחות להיות שייכת לקבוצת המטופלים (לכאורה לומר שיש בך חלקים חלשים? אולי קצת מעולם התינוקות?) רעיונות למחשבה של בוקר משלי, בינך לבין עצמך, ואולי גם לשתף. לבחירתך. שלך, סוריקטה
אכן כאן מבחירה(: למרות שלפעמים מרגישה שלא בטוח שתמיד כדאי לי להיות כאן אבל קשה לעזוב כזה מקום... קשה לי להשוות את הקבוצה כאן לשם, כי בכתב יותר קל לי להיות אני מה שממש לא בעל פה. גם בטיפול, כיום לעתים רחוקות, כותבת ואז יותר קל לי לדבר. בקבוצה אנחנו לא הרבה ולפעמים מרגישה פער ביני לביניהן... כאן יש לי בחירה אם משהו לא מתאים לי אני יכולה להתרחק. וזה קורה. לא זוכרת כרגע משו ספציפי, ובכל מקרה לא הייתי אומרת כמובן, אבל מניחה שהיו מקרים שרציתי להגיב או להגיד משו שונה, אולי להתווכח, ולא תמיד מרגישה שיכולה. אולי פחד מביקורת, ממה יגידו עליי.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
