אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
משהו מבקש תשובות בבהילות נוראית מה יהיה איתי מה יהיה עלי. אם רק הייתי חזקה מספיק לאסוף את עצמי ולהעמיד פנים. ימים שלמים אני כלואה בתוך עצמי וכל כך רע שם. אני פוחדת.
הי שירה נראה לי שהכמיהה להעמדת פנים, היא פאנטזייה..,שאם תוגשם,תתגלה כמאכזבת וכואבת לא פחות,אם לא יותר. העמדת הפנים,משאירה בבדידות גדולה מאד גם כן,אם לא יותר.אך גם המצב שאת מתארת,קשה מנשוא. ובייחוד שיש צורך קיומי ו..חיצוני, להעמיד פנים.(כי הרי..,את(אני..),לא מרכז העולם...,שצריך לתת לו תשומת לב מתמדת.גם אחרים..,הרי..,קשה להם.גם אם לא מראים..).בקיצור מרגישה גם כלואה,ובתוך מורכבות מבלבלת מאד,גם בנוגע לכל הנושא הזה שפרובלמטי מאד, בהרגשה..,ביחס...,לעצמי,לאחר,ולהיפך, שמשאיר גם במצוקה ודכדוך. האם את מצליחה להעזר בטיפול? שולחת חיבוק..,אם מתאים לך
הי שירה, האם העמדת הפנים שאת מדברת עליה היא תפקוד? יש בתפקוד משהו "חיצוני" שלעתים יכול לשמש רצפה אך לעתים נחווה כמנותק ולא אמיתי. בהילות, פחד, לבד, חולשה. אודי