אם ובת, בת ואם (לא בהכרח)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אם ובת/ 14/6/16 המיית ליבך הפועם בחוזקה, כעוצמת גלי הים בסערה, כשהבוקר יאיר והשמש תזרח, אדאג עוד יותר לשלומך. הן אתמול ניצבת אל מול הטבע והיום כעלה נידף, שברירית כשפירית. אל חוף הים נרד שתינו הילדה והאם, מי ידאג יותר לליבך הפועם? עצב במילתי, עצב הליכתי, הן שיגבירו את דאגתך. לעיתים אסתתר במילותיי הכנות, אם ובת, בת ואם, לאיבוד הולכות, עקבותינו בחול יעידו שניסינו מאהבה, לשפר את הקרבה, להסיר דאגה. ניסיון ועמל שנים של אכזבה, לא מביטות הן שתי עיניי באהבה, כמה בצערה יש מקום לדאגה? כמה רציתי שתביטי אליי בגאווה... הסבר: אם ובת מתייחס לא רק אליי ואימי אלא אליי גם לאם ולבת שבתוכי... בעיות בריאות צצות אך אני במעקב וברור, כנראה שאני חשובה לעצמי :)
היי מיכל, כתבת כל כך מרגש ונוגע... הקשר הזה בין אם ובת יכול לעבור אין סוף תהפוכות... וגם הילדה שבפנים טוב שנותנת לה מקום.. שלך, הילה
מיכל יקרה, גם אם זו אינה אותה אם, אנחנו, למשל, גאים בך ומעריכים. בטוחה למדי שגם צאצאייך. ועוד. וכנראה שלא חייבת להיות בלעדיות לאמא, לא פשוט בכלל. שלך, סוריקטה
שמחה שאת שומרת עלייך , על הגדולה והקטנה מחזקות אחת את השנייה ...וכמו שאודי כתב לך את חשובה גם לנו ,חיבוק.